סידור תפילה

קובץ התפילות, המסודרות לפי סדר היום או השנה. הסידור כולל את תפילות החול, השבת ואת עיקר תפילות החגים, ובא לקבוע אותן בנוסח ידוע ומחייב. בסידורים רבים נוספו גם פרקי תהלים ופרקי אבות. נוסח הסידור אינו אחיד, אלא ערוך לפי "מנהג" - כפי שעוצב והתקבל בעדות ובקהילות שונות.

הסידור הראשון המוכר הוא "סדר תפילות של כל השנה", כפי שהתקבל אצל ישיבות סורא ופומבדיתא בבבל, והוא נשלח על ידי ראש ישיבת סורא, רבי עמרם גאון, אל יהודי ספרד בשנת 875. היה זה סיכום של התפילות והוא זכה לכינוי "יסוד העמרמי" בלשון רושמי המנהגים. הוא הועתק על קלף והודפס בורשה בשנת 1865, ובירושלים - בדפוס פרומקין בשנת 1912.

סידור מפורסם אחר הוא של ר סעדיה גאון (במאה העשירית), שהתקבל בין יהודי מצרים וארצות ערב, אך אבד במשך השנים. גם הרמב"ם ערך סידור לתפילות כל השנה ופירט אותו בסוף ספר "אהבה" ב"משנה תורה". בקרב החסידים אומץ נוסח האר"י ("נוסח ספרד"), בעוד שאנשי ליטא ("המתנגדים") קיבלו את נוסח הגר"א מוילנה ("נוסח אשכנז"). סידור מפורסם אחר הוא סידורו של רש"י, הכולל רק את דיני התפילות. תלמידו של רש"י, ר' שמחה בר שמואל, הוציא לאור את "מחזור ויטרי" המפורסם, שבו התגבש סדר התפילות שנהג בצרפת.

משרבו התפילות ונוספו מנהגים רבים - תוך חילופי ושינויי גירסות לפי מנהגי מזרח ומערב והוספת פסוקים מן המקרא, מזמורי תהלים, פיוטים וסליחות - הוחל בהדפסת קבצים מיוחדים לחגים. קבצים אלה קיבלו את השם "מחזור": לימים נוראים, לשלוש הרגלים ועוד. התימנים קוראים לסידור ולמחזור שלהם "תכלאל", ועל פי מסורתם מקורו בנוסח אנשי כנסת הגדולה.

וזה סדר התפילות בסידור רגיל:

תפילת שחרית:

א. ברכות השחר, ברכת ציצית, עטיפת טלית, הנחת תפילין.

ב. פסוקי דזמרה ("זמירות", בלשון קהילות ספרד).

ג. "קריאת שמע" וברכותיה.

ד. תפילת ה"עמידה" ("שמונה עשרה").

ה. "תחנון" קצר (וארוך - לימים שני וחמישי).

ו. סיום: "אשרי", "למנצח", "ובא לציון", "שיר של יום", "אין כאלקינו", "עלינו", "קדיש".

ז. יש המוסיפים את י"ג העיקרים, שש זכירות ופרשת המן.

תפילה מנחה: "אשרי", תפילת ה"עמידה", נפילת אפים ("תחנון"), "עלינו".

תפילת ערבית:"ברכו", "קריאת שמע" וברכותיה, תפילת ה"עמידה", "עלינו" (קריאת שמע על המיטה - בנפרד).

ברכות ותוספות:ברכת המזון, ברכות הנהנין, ברכות אירוסין וסדר חופה וקידושין, סדר ברית מילה, פדיון הבן, ברכות שלפני הסעודה ולאחריה, סדר צידוק הדין, "סליחות", תהלים, "מעמדות ויוצרות".

תפילות לשבת:קבלת שבת, ערבית, זמירות לליל שבת, שחרית, מוסף, זמירות לשבת, מנחה, "ברכי נפשי", פרקי תהלים, פרקי אבות, ערבית למוצאי שבת, "ויתן לך", זמירות, קידוש לבנה, הבדלה.

תפילות ראש חודש:"הלל", מוסף לראש חודש, מוסף לשבת ראש חודש.

תפילות לחגים:ברכת המזון, קידוש לשבת וליום טוב, מוסף של חג.

לחלק מן הסידורים הוספו גם את קריאת התורה לימים שני וחמישי ולמנחה של שבת, וכן קריאה לתענית ציבור (עם ההפטרה) לחנוכה ולפורים. ראה את פירוט התפילות והברכות בערכיהן.

כדאי להכין סידורים מבוארים ומפורשים שיצאו לאור לאחרונה בעבור מתפללים שאינם זורמים בסידורים הקיימים: היכן עומדים, היכן יושבים, מנשקים ציצית, כתיבת תפילת שמונה עשרה פעמיים בסידור (לחזרת הש"ץ) וכדו'.