שלושים

כינוי מקובל לחודש האבלות על מת משבעת הקרובים, שחייב אדם להתאבל עליהם: "על אביו ואמו - שבעה ושלושים" (מועד קטן כ).

ה"שלושים" מתחילים לאחר הקבורה כמו ה"שבעה". בבוקר היום השביעי, לאחר התפילה וישיבה קצרה נוספת, מחליפים האבלים את הבגד, שבו נעשתה הקריעה, לבגדים רגילים. בדרך כלל, עולים ביום זה אל קבר הנפטר ועורכים אזכרה, ורק אחר כך יוצאים הם לעיסוקיהם.

בתקופת ה"שלושים" אין מסתפרים, אף לא מתגלחים ולא מבלים, כולל מסיבות נישואין וסעודות מצוה. איסור זה נמשך על פני כל שנת האבל. מקפידים בתקופה זו להתפלל את שלוש תפילות היום במניין ולומר "קדיש" על יקירם. כן נוהגים שהאבל עובר לפני התיבה.

בתום התקופה, ביום ה"שלושים" עצמו, שוב עולים האבלים את הקבר. עורכים שם אזכרה, הכוללת אמירת פרקי תהלים, "קדיש", "אל מלא רחמים", וכן נושאים הספרדים. יש עדות, הנוהגות להקים מצבה ליום זה, ואילו אחרות דוחות את הקמתה ליום השנה הראשון.

חג, החל בתוך תקופת ה"שלושים", מבטל את נוהגי האבלות.