לפני קצת יותר מ- 2400 שנים הוקמה ישיבה שמנתה לא פחות מ- 22000 תלמידים. 2 עובדות מעניינות השייכות לישיבה זו הן שהיא הוקמה בפרס, ושעל שורותיה נמנו רק ילדים. הישיבה הזו, למי שעדיין לא הבין היא הישיבה שהקים מרדכי היהודי בשושן, בזמן גזירות המן, ושלסגולות הלימוד של תלמידיה– תינוקות של בית רבן, שהתאספו ללימוד ולבכי על פי המסורת, מייחס המדרש את הצלחת הניצחון על המן וגזירותיו.

 

שנים מאוחר יותר, במדינת ישראל של המאה עשרים מחליטה קבוצה לא גדולה של פעילים להקים ישיבה ליום אחד על שמה של אותה ישיבה מיתולוגית בשם 'ישיבת מרדכי הצדיק'. הרעיון המקורי נפתח בכלל בעיר גייסטד שבאנגליה, אלא ששם הוא לא צלח. בארץ דווקא הוא הפך לאימפריה. "בתחילה הוקמה מסגרת בשם 'אבות ובנים'" מספרת הגברת ברגמן, מפעילות הארגון, "במסגרת זו לומדים אב בונו מידי שבת בחברותא בשמך שעה אחת, כשבסופה של השעה הבן זוכה בפרסים ובמיני מתיקה. מאוחר יותר, על הפלטפורמה הזו, החלטנו להקים את 'ישיבת מרדכי הצדיק' לפורים, במסגרתה ילמדו ההורים עם ילדיהם שעה אחת של לימוד משותף בעצם יום הפורים העמוס חגיגות וארועים".

 

בתחילה מספרת ברגמן, התקבל הרעיון בזלזול שלא לומר בגיחוך. מי יבא ללמוד בפורים. מי יוותר על הקרנבל הססגוני ששולט ברחובות החרדיים והדתיים ויבא מיוזמתו לבית הכנסת ללימוד תורה עם אביו. אלא שכבר בשנה הראשונה הופיעו לתדהמת הכל, 400 ילדים בבתי הכנסת. בשנה השניה קפץ המספר באלפי אחוזים ו- 14000 ילדים השתתפו במיזם. בשנה השלישית הציבו המארגנים רף גבוה של 22000 ילדים, כאות הזדהות עם המספר המקורי של ישיבת מרדכי הצדיק בשושן. את המספר הזה הם חצו בקלות. השנה מבטיחים בישיבת 'מרדכי הציק' לעבור את סך 60000 הילדים.

 

מאילו מגזרים מגיעים הילדים?

ישיבת מרדכי הצדיק היא אפוליטית. היא לא שייכת לכל מגזר. יש אצלנו ילדים מכל העדות ספרדים, אשכנזים, חסידים, חסידי 'רברלך' ממאה שערים, מסורתיים, חרדים יותר ופחות, וגם סניפים גדולים מאוד מריכוזים הדתיים לאומיים כמו בית אל ועוד. מה שמניע את הילדים צריך לומר, הוא הפרס הגדול שאנו מציעים. כל שנה אנו בוחרים מתנה מקורית עם זה ארנק יוקרתי מעור, אם זה תיק 'גימס בונד מותאם לילדים וכן הלאה.

 

הקמת ישיבת ילדים דווקא בפורים משרתת לדברי המארגנים גם צורך חברתי גדול מאד "במקום שהילדים יסתובבו ברחובות משועממים, ישתוללו עם אמצעי חבלה [קפצונים, דינמיוט, ושאר מרעין בישין] הם מתיישבים באווירה רגועה עם אביהם ולומדים משהו על מהותו של היום. לדברי המארגנים המיזם חולל מהפך עצום בכל תפיסת הפורים אצל הילדים ברחוב הדתי. "פתאם הילדים מבינים על מה היה הנס, ומהי מהותו הרוחנית של היום". אבל לא רק הענין הרוחני משחק פה תפקיד. ברגמן מציינת כי מבחינתה גם אם האב והבן 'ישחק שחמט ביחד בשעה הזו" היא תהיה מרוצה. "חשוב לנו הקשר מיוחד של האב והבן ביום החגיגי הזה. יש ביום הזה הרבה אנרגיות של שמח, האטמוספרה שונה, ופרק הזמן הזה נותן לידלים זמן איכות ותחושה חגיגית".

 

התגובות בקרב ההורים נלהבות מאד. לא היה אב שהגיע שנה אחת ולא בחר לחזור על כך בשנה שלאחריה. האמהות שמחות עוד יותר. טרדות היום, משלוח המנות, וההכנות לסעודה נעשים ביתר קלות כאשר הילדים הרעשניים לא מכרכרים סביב שולחן הממתקים. והילדים עצמם? הצלחתה של הישיבה החד יומית הזו היתה כה רבה עד שהיא יצרה 'עובדה חברתית' לפיה אין ילד שלא הולך לישיבה. מי שלא ילך יתקנא קנאת סופרים בילדים שהולכים וזוכים בפרסים יקרי ערך.

 

העלויות של מיזם כזה כמעט בלתי נתפסות. הארגון, הפרסום, והמתנות כמובן לעשרות אלפי הילדים מגיעים למספרים עצומים. בישיבת הילדים מגייסים תרומות. הם יודעים לספר מתוך אמונה שלמה כי התרומות סייעו לתורמים בדרכים שונות. בחור בישיבת מיר החליט לתרום סכום מסויים לטובת שנים מחבריו שלא זכו להינשא כשהם כבר בני למעלה מגיל 35 [גיל מופלג מאד בקרב בחורי ישיבה], התרומה ניתנה בשנה שעברה ולפני שלשה שבועות התקשר הבחור לספר כי  אחד מן החברים התחתן כבר והשני התארס לפני שבועות ספורים. "אנחנו מאמינים שזכות התרומה ללימוד של תינוקות של בית רבן ביום הפורים עשויה לחולל נפלאות" אומרת הגברת ברגמן "לא מזן היתה ילדה שחלתה בסרטן הלבלב. סבה שנוהג היה לתרום לאלמנות ויתומים שוכנע לתרום גם לישיבת מרדכי הצדיק, והתוצאות היו מדהימות. ביום פורים עצמו נערכה לילדה בדיקה בה התגלה שהגידול החל להצטמק, זמן לא רב אחר כך הוא נעלם לגמרי. אפשר להסביר את התופעה בגורמים אטיוולוגיים שונים, אנחנו מאמינים בזכות המצווה".