שלום לאלדד מזרחי יושב ראש המועצה הדתית לעיר תל אביב – יפו ותודה על הסכמתך להתראיין למגזין איגוד בתי הכנסת.

 

ש. לעיר תל אביב יש אופי מסויים ורבגוניות אנושית המעוררת לא מעט שאלות בכל הקשור לבתי הכנסת, האם אתה חש שבתי הכנסת שבתל אביב שונים, מהותית, מבתי הכנסת בערים אחרות?

 

ת. תל אביב התברכה במאות בתי כנסת. אציין נתון מפתיע שמן הסתם לא ידוע לכל: בעיר פועלים למעלה מ 450 בתי כנסת. בין בתי הכנסת הרבים קיימים כמה בתים שהפכו למוסד, כמו בית כנסת הגדול שבעיר, בית כנסת אוהל מועד [ברחוב שד"ל], ביל"ו, בית כנסת אוסיאטין ברחוב ביאליק, עולי לוב ביפו, בית כנסת הגר"א. יש לבתי כנסת אלו ייחודיות וקסם מיוחד. ימיהם כימי קיומה של העיר ובראשם עמדו גדולי הרבנים: הרב עוזיאל, הרב אונטרמן, הרב גורן ז"ל, ויבל"א הרב עובדיה יוסף [כולם היו לימים, רבנים ראשיים לישראל]. בתי כנסת אלו גדולים בשטחם, והאווירה השוררת שם מלאת השראה. גם החזנים שפעלו במקומות אלו היו מן המפורסמים והמוכרים בעולם. 

 

ש. לא מעט נכתב על בתי כנסת רבים בתל אביב ההולכים ונסגרים. מה לדעתך ראוי לעשות בבתי כנסת שלא מתפקדים?

 

ת. לשמחתינו בשנים האחרונות התופעה היא בקו ליניארי הפוך. בתי הכנסת הולכים ומתמלאים בציבור חדש שפוקד אותם. כוחות חדשים החלו לפעול בעיר, כמו ארגונים תורניים, תנועות קירוב [ראש יהודי, נפש יהודי וכדומה]. בעקבות הפעילות הברוכה ובעקבות חזרתם של צעירים מסורתיים רבים לעיר נוצרה סיטואציה נפלאה לפיה מתגבשות קהילות חדשות בראשות רבנים צעירים מלאי מרץ וחזון המקיימים חיי קהילה יפים עם פעילות יהודית ייחודית כמו תפילות בנוסח קרליבך, מסיבות עונג שבת וכן הלאה.

 

ש. תל אביב מוכרת לאזרח הפשוט כעיר 'העובדים הזרים'. האם קיימים בתי כנסת באזורים המאוכלסים בעובדים זרים, והאם יש לכך השפעה על בתי הכנסת?

 

ת. אי אפשר להתעלם מן העובדה כי באזורים מסויימים כמו אזור התחנה המרכזית, נווה שאנן האוכלוסיה היהודית מתמעטת, והאזור מאוכלס ברובו או בכולו על ידי מהגרים ועובדים זרים, חלקם בלתי חוקיים. הדבר משפיע מאד על בתי הכנסת שבאזור. לדאבוני יש בתי כנסת שמתקשים בהשגת מנין בשבתות, וישנם גם כאלו שנאלצו להפסיק את פעילותם. 

 

ש. איך אתה מתייחס לתופעה בה בתי כנסת נופלים לידים של כרישי נדל"ן זריזים?

 

ת. לא הייתי מגדיר זאת כתופעה. לצערינו הרב יש מקרים שבתי כנסת לא דאגו לעגן את זכויותיהם כנדרש בחוק, ואנחנו נתקלים לא אחת בפסיקה של בתי משפט שלא מגבה את בית הכנסת. אך ככלל אני לא רואה זאת כאמור כ'תופעה'.

 

ש. האם יש לדעתך דרך להחזיר את המתפללים לבתי הכנסת המתדלדלים בשנים האחרונות?

 

ת. הזכרתי את פעילותם הברוכה של רבני בתי הכנסת הצעירים. באופן כללי, ככל שנדע לקרב את הציבור שאינו דתי כך ייטב. ניתן לעשות זאת באמצעות פעילות תורנית מרתקת המקרבת את הלבבות. בין היתר אפשר להציע שבתות חזנות, דבר שהוא ייחודי לתל אביב באופן כללי, שיעורי תורה לציבור ולנוער, תפילות המלוות בשירה ובנעימה בנוסח קרליבך למשל. כל פעילות של תרבות תורנית מתאימה עשויה להשפיע ולקרב את הציבור. אני מוכרח להדגיש: יש צימאון גדול לאידישקייט בעיר הזאת . זה נשמע מפתיע ואפילו מעט מוזר אך זו עובדה. יש בתל אביב כמיהה לזהות יהודית ורק צריך לנצל זאת באופן הנכון.

 

ש. כיצד אתה מתייחס לבתי הכנסת המצויים  בעיקר בעיר תל אביב שהפכו עם הזמן בעיקר לאולמות ארועים?

 

ת. עמדתי העקרונית היא שחתונות בבתי כנסת הם ענין מבורך. כמה סיבות יש בבסיס הדבר. ההגעה של האורחים הרבים לבית הכנסת מסייעת לציבור הרחב להכיר את בתי הכנסת שבעיר. בנוסף השכרת המקום גם מסייעת כלכלית להחזיק את בתי הכנסת שעלות אחזקתם כידוע יקרה. עם זאת צריך לדרוש, כתנאי מובנה, שהצניעות והכשרות במקום על כל המשתמע מכך יישמרו כדבעי, שאם לא כן יצא שכרו בהפסדו, ויש לשקול את הענין מחדש.

 

ש. עם חלוף הימים הנוראים, האם מצויה תופעה של בתי כנסת הגובים מחירים מופקעים על מושבים לתפילות החגים?

 

ת. בתל אביב התופעה לא קיימת. אני יכול לומר זאת באופן די גורף. בתל אביב קניית מקום לימים נוראים לא תגרום למתפלל לא להגיע לבית הכנסת. גם מי שאין כסף לרכישת מושב לתפילות הימים הנוראים - ימצא מקום להתפלל.

 

ש. בסיורים הרבים שלנו נתקלנו בלא מעט בתי כנסת, בעיקר ביפו, הנתונים בסבך סכסוכים משפטיים. מה דעתך בענין?

 

ת. התופעה מוכרת. מדובר על פי רוב בבתי כנסת קטנים שלחלקם יש בעיות  משפטיות בעיקר מול מנהל מקרקעי ישראל. אנחנו מנסים לסייע ככל יכלתינו לבתי הכנסת הללו מול המנהל והגורמים האחרים על מנת להבטיח את ענינם ואת המשך פעילותם.

 

ש. מה הוא בית הכנסת האהוב עליך בעיר תל אביב?

 

ת. קשה להצביע על בית כנסת אחד. כולם אהובים כולם קדושים. תל אביב ייחודית מאד בבתי הכנסת המיוחדים והמונומנטאליים שלה. אם אבחר אחד מהם אקפח את השאר ואחטא למטרה.

 

ש. האם אתה מכיר בתי כנסת שחדלו להיות פעילים ועם הזמן חזרו לתפקודם?

 

ת. במרכז – צפון תל אביב קיימים כמה בתי כנסת שהיו על סף סגירה והנה הגיעו קהילות צעירות, החיו את המקום, והחזירו אותו לתפקוד מלא עד שעל חלקם ניתן לומר שהם חזרו לימי הזוהר שלהם כמו לפני 50 שנים. זה דבר מרנין ומרחיב לב. אני יכול להזכיר שנים מהם. בית הכנסת יחזקאל ברחוב ארנון המוכר, היה סגור, והנה לא מכבר הוא נפתח מחדש. כיום הוא שוקק מאות מתפללים הממלאים אותו מפה אל פה. קשה להאמין שבית כנסת זה היה סגור במשך תקופה. בנוסף קיים בית הכנסת המרכזי בצפון תל אביב ברחוב בן יהודה 126 שהיה על סף בגירה וגם הוא כיום שוקק חיים.

 

ש. מה דעתך בסוגיית הפסקת צפירת השבת לקראת כניסתה?

 

ת. אספר עובדה מעניינת. עד שנות הששים פעלו בעיר מחצרצים [מנגנים בחצוצרות] שנשכרו על ידי הרבנות על מנת להודיע ולהכריז על כניסת השבת. בהמשך הופעל הצופר המוכר. כיום לא מדובר בתופעה כלל עירונית. בשכונות מסוימות קיימות התארגנויות של אנשים המודיעים על כניסת השבת באמצעות רמקול. לאחרונה התפתחה לה תופעה מעניינת של השמעת שירים עבריים מבעד לרמקולים שהוצבו לשם כך על גגות בתי הכנסת.

 

 

תודה רבה