שלום לאיש התקשורת, הסופר, והמרצה, הרב ישראל גליס, ותודה על הסכמתך להתראיין לגליון 'מעט בית מקדש'.

 

הרב גליס, אתה אולי האדם המזוהה ביותר היום – ברמה הערכית – עם העיר ירושלים, יש לך לא מעט סיפורים, מעשיות, מאמרים והגות על העיר הזו. מה מייחד כל כך את העיר הזו בעיניך משאר הערים העתיקות?

 

ירושלים היא עיר עם קדושה שניתן לה ע"י בורא עולם בעוד שערים אחרות תושביה עשו פעולות קדושה והביאו לעיר שלהם קדושה. לא סתם כל הכתות הזרות בעולם הגיעו לכאן וקבעו כאן את משכנם ומכאן ניסו להשפיע על העולמות הנוצריים והמוסלמים.

 

העם היהודי הוא הראשון לנטוע קדושה בעיר הזאת על ירושלים. יש מאות ממצאים ארכיאולוגים תמונות ,ספרים, סרטים ומצגות בנושא.

 

לקראת חודש אלול, מתרבים הסיורים לסליחות בירושלים, מה מיוחד בסליחות אלו בעיר הקודש?

 

סיורי הסליחות בירושלים מתאפיינות במגוון הנוסחאות: הכורדי, החלבי, הבוכרי, המצרי, הס"טים, החסידים, הליטאים התימנים ועוד. אני חושב שאין עוד מקום כמו ירושלים בה ניתן למצא את מגוון הנוסחאות של הסליחות

 

האם ישנם סיורים מעניינים נוספים בעיר עליהם היית ממליץ?

 

בתקופת החגים ישנם מגוון סיורים שכל אחד שמגיע לירושלים יכול לבחור לעצמו בנוסף לסליחות. אני ממליץ לבקר בבתי עסק שמוכרים מוצרי החג: שופרות ,מחזורים, קיטלים, דבש ומוצרי מזון המאפיינים את חגי תשרי.

 

בערב יום כפור טקסי הכפרות לקראת חג סוכות שוק 4 המינים, בוני הסוכות וקישוטי סוכה, שמחות בית השואבה, עליה לרגל, ברכת הכהנים בכותל, ברכת הרבנים הראשים בסוכת הכותל, ובסיום חג שמחת תורה בבתי כנסת בירושלים.

 

מהו, או האם, יש הבדל, בין ירושלים של היום לירושלים הישנה יותר – 30, 40 שנים אחורה?

 

ירושלים השתנתה מאד מלפני 40 שנה. בעוד הישוב היהודי היה מצומצם התרחבה ירושלים מזרחה, מערבה, צפונה ודרומה. בכל שכונות התפר – רמות, נוה יעקב, תל ציון, רמת שלמה, גילה, ועוד נרשמה עליה מבורכת של יהודים מרחבי הגלובוס, כך ירושלים הפכה להיות רב גוונית ופחות היסטורית.

 

אילו מנהגים מיוחדים נהגו בירושלים בימי חודש אלול, והאם יש כאלו שאותם היית ממליץ לגבאים לאמץ?

 

בירושלים נהגו לומר תיקון חצות גם בצהרי חודש אלול עם תקיעת השופר. ביום הראשון של חול המועד הוכרז על ידי הגבאים איסוף תרומות מיוחד לקראת ימים הנוראים. במשך שבועיים הכסף היה עבור תיקונים ושיפוצים  לקראת החגים, והגבאים מכרו מקומות עד לאמצע החודש.

 

ביום הראשון של הסליחות היתה נערכת מכירת עליות ולא ביום ראש השנה.

 

כל אחד מהתפללים מקבל מפת המקומות בבית הכנסת הביתה ובעיקר מפת המקומות בעזרת נשים כולל את זמני התפילה לכל חודש תשרי

כך שהגבאי היה רגוע לכל ימי החג...

 

מהו המקום האהוב עליך ביותר בירושלים אליו היית חפץ לחזור?

 

המקום האהוב עלי הוא מצפה הר הבית מעל קבר דוד המלך השקט והפסטורלי, בייחוד בלילה על המצפה עם מבט להר הבית הר הזיתים ושאר האתרים עם זכרונות נוסטלגים כשאי אפשר ללכת לכותל. מקום נוסף זה מאה שערים ללכת ביין סימטאותיה ההיסטוריים ולהזכר בדמויות שהיו בה

 

האם תוכל לספר בקצרה על דמויות מירושלים של פעם שאותם כבר לא רואים כיום?

 

דמויות מפעם רבי אריה לוין, רבי שלום שבדרון, רבי שבתאי יודלביץ, רבי יצחק כדורי, האדמו"ר מגור, בעלי המכולת הירקנים הסנדלרים הנפחים של פעם. על כל אחד מהם אפשר לספר לילות וימים על הנהגותיהם חכמתם ושאר מפעלותם. המקום יכלה והמה לא יכלו.

 

שאלה אחרונה על ירושלים: האם לדעתך יכולה העיר הזו להכיל בצוותא הן את הציבור הדתי – חרדי, והן את הקבוצה החילונית, או שההתנגשויות בין 2 המגזרים יובילו בסופו של דבר ל'פיצוץ'?

 

ירושלים במשך אלפים שנות חורבן ותקומה ידעה עליות וירידות של כל מיני קבוצות דתיים, חרדים, וחילונים ותמיד היה מתח וזה חלק מהיופי של ירושלים. נביאי זעם ניבאו לעיר הזאת מלחמות וחורבן מהגרועים ביותר והעיר הזאת  ירושלים צוחקת מכולם דור הולך ודור בא. לכל דור סדרת ה'מאימים' משלו שנעלמים או במזרח או במערב בבתי העלמין שלה.

 

אין מתח בירושלים יש מלחמת מעמדות ולא אידיאולוגיה.צריך לזכור ש-  90% מהתושבים בירושלים מסורתיים

 

חיברת את הספר 'הוד והדר – בתי כנסת בישראל' מה הניע אותך לחבר ספר כזה?

 

הספר הוד והדר שפירושו היופי מבפנים והיופי מבחוץ נולד לאחר שהוצאתי את הספר "מדריך כרטא למקומות קדושים בארץ ישראל". בתקופה הזאת חרשתי את ארץ ישראל מהגולן עד אילת. המטרה היתה לפאר את בתי הכנסת בארץ ישראל שהם יותר יפים מבתי הכנסת הנמצאים בעולם וידע כל ישראלי הנוסע לטייל בעולם שבקרבת מגוריו יש בתי כנסת יפים יותר

 

האם ישנם הבדלים בין בתי הכנסת בישראל הבאים לידי ביטוי בספר או שמלבד ההבדל הגיאוגראפי אין כל שונות בין בתי התפילה?

 

בבתי הכנסת בארץ יש המון יזע ודמעות בהקמתם. כל מתפלל הוא חלק מהאבנים של בית הכנסת. יהודי ארץ ישראל  קשורים לבית הכנסת בכל ימות השבוע חיי הקהלה נסובים מסביב בית הכנסת ולא מסביב משרדי הקהילה.

 

בארץ ישראל השמש הוא הקובע ולא נשיא בית הכנסת. בית הכנסת בא"י הוא מקום מפגש לשמחות ולאבל כלומר יש בו גם את ההביט הקהילתי התרבותי.

 

כיצד לדעתך – כמי שמקובל על 2 הקבוצות - ניתן לקרב את בית הכנסת ואת רוחו המיוחדת גם לציבורים וקבוצות [בעיקר נוער שאיננו דתי] שאינם נוהגים לפקוד את בית הכנסת באורח קבע?

 

לשתף את הצעירים בכל החלטה בבית הכנסת, ומכאן שועד בית הכנסת יהיה מורכב גם מהצעירים.

 

להקים בכל שכונה ועדת בית כנסת צעירה שהיא תקבע את צורת התפילה לבני הנוער וליחד להם מקום תפילה נפרד לאחת התפילות בשבת.

לאפשר להם לטפח את בית הכנסת להקים יחידת חסד בבית הכנסת שהם יהיו ממונים עליה.

 

כל צעיר צריך לאמץ  לעצמו את אחד הקשישים או משפחה מבוגרת כך שיהיה קשר בין המבוגים והצעירים.

 

 

לסיום, מהו בית הכנסת שהותיר עליך את הרושם הגדול ביותר, ולאיזה בית כנסת או מוטיב בבית הכנסת אתה מתגעגע?

 

ישיבת מאה שערים. יש לי חלומות ילדות מסביב לבית הכנסת, החזנים, הדרשנים, האירועים, הפגנות המשוגעים... החסד. אפשר לומר שהכל מכל כל היה בישיבת מאה שערים והשטיבלך הצמוד לה. לשם אני מתגעגע. 

 

 
צילום: דב קורן