מהו בית הכנסת בשבילך?
בית הכנסת עבורי הוא המקום שבו יהודים גם נפגשים, מתעלים ומתקרבים לקדוש ברוך הוא, וגם יוצרים קונצנזוס קהילתי בשביל לחוות אחדות אמתית. מצד אחד זהו מקום קדוש מאד בו כל אחד שופך את שיחו ומתקרב לבורא עולם, אך מן הצד השני ניתן לבנות קהילה עם פעילויות מקסימות. ככל שעושים את בית הכנסת נעים יותר הוא הופך לאבן שואבת עבור הקהילה שמסביבו.
בית הכנסת שעשה עליך רושם מיוחד?
הייתי רוצה לספר על בית הכנסת של הבעל שם טוב שבמז'יבוז'. הגעתי לשם לפני כ-6 שנים עם קבוצה מתלמידי. באותה עת החלטתי שאתן לתלמידי שהשתייכו למה שמכונה בשפה המודרנית 'נוער בסיכון' חוויה מיוחדת - נסיעה לאירופה. נסענו לאומן, מז'יבוז', ברדיטשב, ליז'נסק ועוד מקומות. כשהגענו לבית הכנסת של הבעל שם טוב, התעוררה בי תחושה שאינני יכול להסביר אותה. היה משהו בהווי של בית הכנסת ששאב אותי ואת כל מי שהיה שם אל מקום גבוה במיוחד.
התפללנו שם בליל שבת, רקדנו ואני מסרתי דבר תורה, וכל הדברים האלו העלו אותנו לגבהים נישאים מאד. שוב, אינני יכול להסביר ממה זה נבע. אני אמנם מנסה לקחת מכל קהילה את הטוב שבה לעבודת ה' אך אינני חסיד, לא הכרתי כמובן את הבעל שם טוב. גדלתי בישיבות ומורי הוא הגר"ח קנייבסקי שליט"א, ובכל זאת היה שם משהו שמשך אותי ואת כל מי שהיה שם לעצמות אדירות.
בית הכנסת של ילדותך?
זהו בית הכנסת של אבי מורי, שיאריך ימים ושנים. אבא, הרב שמחה בונים הלוי הורוויץ, הקים בית כנסת על שם מרת אמו עליה השלום, שהייתה אחותו של הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל. שם בית הכנסת הוא 'זכרון מלכה' ושם גדלתי. אבא היה רב בית הכנסת, ואנו הילדים מילאנו שורה של תפקידים בו כמו בעלי קריאה, בעלי תפילה וכדומה. בית הכנסת שכן במערב בני ברק.
אישיות או דמות ייחודית שהשאירה בך רושם
לפני שנים רבות התפללתי בבית כנסת בירושלים, כאשר צדה עיני דמות מעניינת של יהודי שמחלק סוכריות לילדים. לא היה זה היהודי הראשון שראיתי שמחלק סוכריות, אך בו היה משהו מיוחד. הוא היה מחלק בכמויות מסחריות, ובאיכות גבוהה – לא רק טופי פשוט אלא סוכריות על מקל וכו'.
אני חושב שמאחורי כל מחלק סוכריות יש סיפור מיוחד, ומאחר שאני מאד אוהב ללמוד ללמד ולחזק אחרים החלטתי שאני ניגש אליו ושואל אותו מה הסיפור. הוא השיב לי בפשטות, כי החלוקה המסיבית שלו נועדה לדבר אחד: לחנך את הילדים להגיד תודה. 'אני לא משחרר את הסוכרייה, עד שהילד אומר תודה' אמר לי האיש המיוחד הזה, שחינך מאות ואלפי ילדים לערך של הכרת הטוב.
האם היית משנה משהו בבית הכנסת?
כאשר מדברים על בית כנסת שנמצא במקום חרדי-ישיבתי עם הנוסחאות המקובלות, אין לי מה לומר. אבל כשנמצא בבתי כנסת ססגוניים, מעורבים, דתיים וחילוניים אני סבור שבית הכנסת חייב לשים דגש מיוחד על 'קבלת הפנים' שבו.
אילו היה תלוי בי הדבר הייתי מארגן סידורים עם נוסחאות והסברים אחידים בתפילה כדי שכל אחד יוכל להרגיש שהוא מחובר לבית הכנסת.
כאשר נכנס יהודי לבית הכנסת, ואיש לא ניגש אליו, לא גבאי או מישהו אחר שממונה על כך ייתכן שהוא לעולם לא ירצה לחזור. אינני מדבר על בתי הכנסת של 'הקירוב' בקיבוצים למשל כמו שאתם עושים בארגון הנפלא שלכם 'אילת השחר', אלא בבתי כנסת שנמצאים במקומות 'רגילים'. בית הכנסת צריך להיות פתוח לכולם ולא רק למי ש'מקצוען' בתפילות. שירצה לחזור שהמקום יהיה נעים לו.
אני זוכר שכאשר הייתי מתפלל בבית כנסת מסוים באופן קבוע הייתי מבחין באדם שעושה ריצת ספורט במסלול קבוע שעבר סמוך לבית הכנסת. בכל פעם שהאיש היה מגיע ליד בית הכנסת הוא היה נעצר קימעא, מציץ וממשיך בריצתו.
באחד הפעמים החלטתי לעשות מעשה ולגשת אליו. "יהודי יקר, יש לך מקום בבית הכנסת את מוזמן", אמרתי לו. תגובתו הדהימה אותי: מה, כל אחד יכול להיכנס? הוא אמר. הוא בפשטות לא ידע זאת. בעקבות השיחה האיש החל לפקוד את בית הכנסת. דוד המלך אומר 'שבתי בבית ה' כל ימי חיי, ולבקר בהיכלו', וידועה השאלה: האם דוד המלך רוצה לשבת בבית ה', או לבקר בו? והתשובה היא שאם החוויה בבית הכנסת תהיה של 'ביקור' נעים, האדם יישאר 'לשבת' בו כל חייו. התחושה הנעימה שאנו צריכים להעניק בבית הכנסת תיצור את הרצון לחזור ולהגיע אליו.
ניגון או זמירה מיוחדת בבית הכנסת?
אני מאד מחובר לתפילת עלינו לשבח. אנשים רבים מתייחסים אליה כמו אל תפילת הדרך, אך אני שמעתי על זה כל כך הרבה דברים גדולים, והרבה ישועות צמחו מאמירה בכוונה של תפילה זו כמו שסיפר הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א.
כדאי לשים לב לדבר מעניין, שני הקטעים של תפילה זו מתחילים באות ע' ומסתיימים באות ד', מה שמייצר את המילה 'עד' – כלומר תפילה זו על שני קטעיה מעידה שאכן התפילה שלך הושלמה.
יש את האמרה הידועה שתפילת עלינו לשבח באה בטרוניה לקב"ה מדוע היא מופיעה בסוף התפילה כאשר אנשים אומרים אותה במהירות ובחיפזון, ועל כך השיב לה הקב"ה כי הוא יציב אותה בלב התפילות של הימים החשובים ביותר בשנה – הימים הנוראים. זו אם כן התפילה הפייבוריטית שלי.
שאלון קצר [תשובה במשפט]
ליד מי היית רוצה לשבת בבית הכנסת? ובקידוש?
המשגיח רבי חצקל [יחזקאל] לוינשטיין זצ"ל, שעליו מספרים שעבודת התפילה שלו הייתה העבודה של הדור.
ארק או הערינג?
הערינג, לא אכפת לי שיהיה עם הארק...
איזה עלון שבת לא תפספס?
למען האמת כמעט שאינני קורא, אם יוצא לי אז זה 'מאורות' של הדף היומי.
סליחות ספרדי או אשכנזי?
למרות שאני אשכנזי אני משתדל כל שנה ללכת כמה פעמים לשמוע את הסליחות כמנהג עדות המזרח עם תלמידי. אנו מגיעים לכותל או לישיבת אור החיים, זו חוויה שאסור להחמיץ.