השאלון, עם ניסים לאון

• הדפסה
• דואל

פרטים

קטגוריה: ראיונות

פורסם בחמישי, 22 ינואר 2015 10:00

נכתב על ידי אליעזר היון

ד"ר ניסים ליאון, הוא מומחה לחרדיות מזרחית, לסוציולוגיה של תפילה ומוסדות תפילה, סגן ראש מחלקת סוציולוגה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן, ומחבר הספרים 'חרדיות רכה' ו'ש"ס של הרב עובדיה יוסף'. 

 

מהו בית הכנסת בשבילך?

בית הכנסת הוא מקור של שורשים. זהו מקום שמחבר אותי במידה רבה לעצמי, לשייכות שלי לעולם שלי.

בית כנסת מבחינתי זה מקום של ריחות, של הבשמים של הילדות, בשמים של הבדלה, מקום מאד מואר.

האם לבית הכנסת תפקידים נוספים בעיניך מלבד ייעודו כבית תפילה?

כן, יש לו גם מקום חברתי. אחד המקומות, המעגלים המשמעותיים בחייך היא קהילת בית הכנסת שבה אתה מתפלל. אני מזכיר שתפילה היא מאד אלמנט מאד אינטימי, ועם זאת אתה עושה אותה בתוך סביבה.

הבחירה בבית כנסת היא בחירה בקבוצת אנשים שאתה בוחר לחלוק אתה משהו מאד אישי ומאד אינטימי. זה שיח עם אלוקים והשיח הזה יכול להיות הרבה פעמים מהול בשמחה, בדמעות. יש בבית הכנסת רגעים רבים של שגרה אך בית הכנסת גם מוציא אותך הרבה פעמים מהשגרה.

בית הכנסת שעשה עליך רושם מיוחד?

יש בית כנסת בגבעתיים, הוא נקרא בית כנסת בית א-ל. זה בית כנסת של עיראקים, אליו אני מאד אוהב להגיע. אסביר: בית כנסת זה קיים משנות החמישים, ומאז ומתמיד - עד עצם היום הזה - הוא מלא מפה לפה כל יום. יש בו שחרית מנחה ערבית, עם מסורת מאד חזקה של מסורת הבן איש חי, זה מקום שמשדר הרבה אותנטיות של העדה הבבלית.

גם בית הכנסת של אחי ששימש בו כחזן כבר מגיל 16 היה מקום בו ביקרתי הרבה, אבל המקום שבו אני מאד מתחבר תמיד זה העיראקים. למה? בגלל המסורת. הוא ספוג במסורת.

בית הכנסת הזה הביא אותי להכרה מה זו מסורת איתנה, יציבה. הוא גם מלמד אותי גם עד כמה המסורת של העיראקים – המסורת הדתית חזקה. אינני יודע אם יותר מעדות אחרות, ומכל מקום בית כנסת הפועל 60 שנים על בסיס מסורת של יהודי בבל - אומר משהו.

בית הכנסת של ילדותך?

בית הכנסת של אבא שלי – של יוצאי סלוניקי בגבעתיים. אני מגיע ממשפחה של חזנים וקוראים בתורה, ומילדות היינו [אבא, אחי משה, ואני] קוראים בתורה, ולכן היינו מתחלקים בין שלשה בתי כנסת.

כשהייתי ילד התפללתי עם אבא שלי, שהוא ממוצא סלוניקי, בגבעתיים בית כנסת של יוצאי סלוניקי, בית כנסת מאד מיוחד מבחינת הניגונים. אני חושב שהוא אחד המעוזים האחרונים של הניגון הסלוניקי. יש כל כך הרבה ניגונים סלוניקאיים שאנשים לא מכירים. כשאני שומע את הניגון הסלוניקאי -  סליחות קבלת שבת זה עושה לי משהו, זה מחזיר אותי לילדות.

כשהייתי נער הייתי הולך לבית הכנסת בו האח שלי היה משמש בו חזן. בית כנסת בדרום גבעתיים בשם 'שלום על ישראל'. מה שייחד אותו היה המסירות של הגבאי. בית כנסת שהיה מסביר פנים באופן מיוחד.

בבית הכנסת של הסלוניקאים היתה אוכלוסיה ממעמד מאד גבוה. בבית הכנסת שאח שלי התפלל היתה אוכלוסיה עממית יותר. היו שם הרבה יוצאי ירושלים, וזו הסיבה שהנוסח היה הנוסח המיוחד של ירושלים.

בית כנסת שלישי שהיה הבית של ילדותי הוא 'בית אל' של העיראקים שהזכרתי בתשובה הקודמת.  שלשה בתי כנסת איפה היוו את בית התפילה של ילדותי: הסלוניקים הירושלמים והעיראקים. שלש מסורות מאד שונות, עם צורת התייחסות שונה למסורת, ובתי כנסת עם חברה שונה ועם דיוקן חברתי שונה.

אישיות או דמות ייחודית שהשאירה בך רושם

הגבאי של בית הכנסת שלום על ישראל אותו הזכרתי. קראו לו דני לוי ז"ל. הוא היה דמות מאד מיוחדת, מאחר שהוא השקיע בבית הכנסת את הנשמה שלו. בכל פעם שהיית מגיע לבית הכנסת, היית מוצא משהו חדש, מנורות חדשות, ויטראזים. הוא היה בכל פעם משפץ. נכנס עוד סכום כסף היה משפץ עוד קצת. כאשר הוא סיים את השיפוץ והניח את 'הלבנה' האחרונה - הוא נפטר.

זו היתה מסירות שלא רואים אותה הרבה היום. ממנו למדתי דבר מאד חשוב: הדמות הכי חשובה בבית הכנסת היא הגבאי. בית כנסת יכול להסתדר בלי רב, אבל כדי שבית כנסת יעבוד טוב אתה חייב גבאי מסור. גבאי זה מקצוע. הוא ממש לקח על עצמו את הענין בצורה מאד רצינית, ולכן בית הנסת היה מתוחזק ברמה מאד גבוהה.

האם היית משנה משהו בבית הכנסת?

לכל בית כנסת יש את הסגנון שלו. הייתי רוצה לראות עקביות. זו הסיבה שלא הייתי משנה. אני חושב שכל היופי בבית הכנסת הוא שיש בו עקביות ויש בו מסורת. אנו חיים בעולם של שינויים ותמורות. לפחות שבמקום אחד תהיה לעקביות ערך. בית כנסת זו דוגמא של מסורת.

ניגון או זמירה מיוחדת בבית הכנסת?

אצל האשכנזים אני אוהב את הפיוט 'אל אדון על כל המעשים' בתפילת שחרית של שבת. אצל הספרדים את תפילות הימים הימים נוראים. באופן קונקרטי את 'לך אלי' במנגינה המסורתית. את 'י-ה שמע אביוניך'.

כשאתה מגיע לתפילת 'אל נורא עלילה' שפותחת את 'נעילה' אתה חש תחושה של החמצה. עוד שעה נגמר הצום ואתה שואל את עצמך האם יכולת להתפלל יותר חזק, אתה מבין שאם זה יקרה – זה יהיה רק בשנה הבאה. תפילת י-ה שמע אביוניך מגיעה באמצע היום, בשלב שאתה יודע שעדיין לא נגמר החג. אלו רגעים שבהם אתה נהנה מיום כיפור.

 

כסוציולוג אתה מאד אוהב לחקור בתי כנסת: למה?

בית הכנסת הוא אחת ממחצבות הזהות הכי חזקות של ציבור דתי. אתה רוצה להבין ציבור דתי אתה צריך להיכנס לבית הכנסת. זוהי התשובה בפשטות.

 

שאלון קצר [תשובה במשפט]

ליד מי היית רוצה לשבת בבית הכנסת?

ליד אשר מזרחי, הפייטן הגדול.

 

ארק או הערינג?

הערינג

 

איזה עלון שבת לא תפספס?

קול צופייך של הרב שמואל אליהו. מהסיבה הפשוטה: זהו העלון היחיד שיש בו דברי תורה ולא פרסומות.

 

סליחות ספרדי או אשכנזי?

ברוב הזמן ספרדי, אבל בשנים האחרונות התפתח נוסח אחיד, המשלב את כלל הנוסחים ויש בו משהו מאד יפה.