- אתם כאן:
- עמוד הבית
- על בית כנסת
- הסיפור
- בית הכנסת. המבנה – חלוקה פנימית.
בית הכנסת. המבנה – חלוקה פנימית.
- פרטים
- קטגוריה: בית הכנסת - מדור עיוני
- פורסם בשני, 03 אוקטובר 2011 01:11
- נכתב על ידי מערכת מעט בית מקדש
קוראים יקרים במהלך גיליונות אלו אנו ממשיכים בפרויקט 'סיפור בית הכנסת' לאור המקורות. במסגרת סדרה זו ננסה לבחון שורה של סוגיות הסובבות סביב מוסד בית הכנסת, משאלת כינונו של 'בית מקדש מעט' בפרספקטיבה היסטורית ועד למבנה בית הכנסת, הארכיטקטורה וחלוקת הפנים, חלקיו, אביזרים ורהיטים מיוחדים בבית הכנסת, תפקידים ואנשי מפתח.
הסדרה נערכה על ידי צוות האתר והיא מוגשת לפניכם להנאתכם.
פרק 3. בית הכנסת. המבנה – חלוקה פנימית.
על אף שמספר גורמים משפיעים על מבנהו של בית הכנסת, ניתן להצביע על מרכיב מרכזי אחד שתרם לאופיו ומראהו של המבנה: בית המקדש1. בהיות בית הכנסת 'בית מקדש מעט' קיבל בית הכנסת את התבנית הכללית של בית המקדש2.
כמו בבית המקדש היו עומדים המתפללים כשפניהם אל עבר קודש הקדשים, היכן שמצוי היום ארון הקודש במזרח3. בלשון הגמ' מכונה ארון קודש זה 'תיבה'4.
במרכז בית הכנסת קיימת הבימה העומדת כנגד המזבח5, וזו הסיבה שבחג הסוכות מסתובבים סביבה בדיוק כמו שסבבו את המזבח הפנימי שעמד בבית המקדש6. על הבימה קוראים בתורה ולעתים נושאים גם דרשות. את הבימה יש לקבוע במרכז בית הכנסת7. הסיבה לכך היא שכאמור הבימה מכוונת כנגד המזבח, והמזבח הפנימי בבית המקדש היה עומד במרכז הבית. ברמב"ם מובא טעם פרקטי נוסף: העמדת התיבה במרכז תגרום לכך שכולם יוכלו להקשיב לחזן8. האם יש היתר לשנות ולהעמיד את הבימה במקום אחר? החתם סופר והנצי"ב וכן שאר הפוסקים פסקו שאסור לעשות כך לא רק מפני המנהג אלא גם מצד הדין, הן מחמת הטעם שהוזכר [ההקבלה למזבח] והן שהזזת הבימה היא מחוקות הגויים שעושים כן בבתי התיפלה הנוצריים, ועל כך נאמר 'בחוקותיהם לא תלכו'9.
לבית הכנסת לא נכנסים מיד, אלא מקובל שיש מבואה או כניסה שבו נערכים לתפילה. נורמה זו מזכירה את הר הבית שבו עמד בית המקדש והיה מעין כניסה ומבואה קדושה גם כן לבית המקדש עצמו. בכל בית כנסת קיימת 'עזרת נשים' המיועדת לנשים המבקשות להשתתף בתפילה. גם בבית המקדש היתה מלבד 'עזרת ישראל' גם 'עזרת נשים'10.
בבית הכנסת מרבים בהדלקת נרות כנגד הדלקת המנורה בבית המקדש11.
לפני ארון הקודש מצויה פרוכת שעם הסטתה נחשפים ספרי התורה. פרוכת זו מזכירה את אותה הפרוכת שהבדילה בבית המקדש בין הקודש לקודש הקדשים12.
רהיטים ומבנים נוספים
הדוכן שלפני ארון הקודש: נהוג שאת הדוכן שלפני ארון הקודש מגביהים מעט מריצפת בית הכנסת כולה. מקור לכך לא נמצא בדברי הפוסקים אך יש שמצאו אסמכתא לכך שגם במקדש היה הבדל של גובה שני אמות ומחצה בין עזרת ישראל לעזרת כהנים, ואליה היו עולים בשלש מדרגות. על הדוכן עולים הכהנים כידוע גם בבית הכנסת שלנו לברך את העם, על כן ראוי שגם בבתי הכנסת שלנו יהיה הוא מעט גבוה משאר האולם, ויעלו אליו בשלש מדרגות13.
עמוד החזן: נהגו האשכנזים שאת העמוד שלפניו עומד החזן מציבים בקדמת בית הכנסת, מול ארון הקודש. ראוי לקובעו בצד ימין של ארון הקדש14. ויש המציבים את העמוד מעט נמוך משאר האולם כדי שיהיה בבחינת 'ממעמקים קראתיך ה'"15. הספרדים נוהגים שהחזן מתפלל על הבמה שבמרכזו של בית הכנסת. ייתכן שהמקור לכך הם דברי הרמב"ם שמציב את הבימה במרכז הבית 'כדי שישמעו כולם' וטעם זה שייך כמובן כלפי החזן.
עזרת הנשים: בבתי הכנסת הקדומים היתה עזרת הנשים בגובה עזרת הגברים מאחורי בית הכנסת. בקיר המפריד בין שתי העזרות היו פותחים חלונות כדי שיוכלו הנשים לשמוע וגם לראות את התפילה ואת הוצאת ספר התורה. כאשר גדלה האוכלוסיה התחילו לבנות את עזרת הנשים מעל עזרת הגברים באופן שהיא בולטת כעין מרפסת מעל אולם בית הכנסת. מלבד הנוחות הפרקטית שבצורת בניה זו, ישנו מוטיב נוסף שקיים היה גם בבית המקדש: כאשר הנשים נמצאות מעל לגברים ולא ממוקמות באותו מישור, רמת הצניעות גבוהה יותר והחשש לשחוק וקלות ראש פוחת16.
הרעיונות שמאחורי חלוקת הפנים
מלבד הדמיון הצורני לבית המקדש יש גם צד פנימי רעיוני להשוואה בין השנים. ארון הקודש העומד כנגד קדש הקדשים נחשב למרכז הקדושה בבית הכנסת שכן הוא מחזיק את החפץ המקודש מכל – את ספר התורה. משום כך משתדלים שלא להפנות אליו את הגב, וכאשר מתרחקים ממנו פוסעים אט אט אחורנית.
להרחקת הבימה מארון הקודש יש גם משמעות נוספת: הולכת ספר התורה מהארון אל הבימה מזכירה את מסעו של ארון הברית. נקודה נוספת מעניינת מסבירה שאילו היו גם הבימה וגם הארון ממוקמים באותו מקום בצד המזרח, היה נעשה כל המקום כענין של פולחן אשר הקהל רק צופה בו מרחוק. כאשר הבימה נמצאת במרכז בית הכנסת, משמעה שהדבר נעשה בתוך הקהל בהשתתפותו של כל קהל המתפללים – וזהו ענינה בעצם של תפילה בציבור17.
חלוקת פנים בית הכנסת בבתי כנסת עתיקים
במוטיבים רבים דמו בתי הכנסת העתיקים מתקופת הבית השני [ראה פרק 1], לבתי הכנסת שלנו. בפיסקה זו נציין רק את השונות שנמצאה בין התקופות. בבתי כנסת עתיקים לא היתה פרוכת במשמעות המקובלת כיום. תחת זאת היתה כעין כילה בצורת חצי עיגול לפני ארון הקודש18.
על הבימה עמדה - נוסף ל'תיבה' – שהיא ארון הקודש, תיבה נוספת. הסיבה לכך, שבאותם ימים לא יכלו אבותינו להצניע את ספרי התורה בארון הקודש והיו מחביאים אותם בבית אחר, בטוח יותר. כשהיו מביאים בבוקר לבית הכנסת את ספרי התורה הנחוצים לקריה באותו יום, שמו אותם על התיבה הזו כדי שיהיו מוכנים לקריאת התורה. בתום התפילה היו מחזירים אותם לאותו 'בית בטוח'.
שליח הציבור היה מתפלל לפני התיבה במרכז העם [כמנהג הספרדים] וכמו שמשמע ברמב"ם.
המכובדים, כלומר הזקנים, הפרנסים וכו', ישבו על ספסלים וקתדראות או על הבימה או בצידיה, ופניהם כלפי הקהל19.
בין ארון הקודש לבימה לא נהגו הקהל לשבת אלא היו ישובים מאחורי הבימה על מחצלות פרוסות על הריצפה, שורה אחרי שורה.
עמוד החזן בתי הכנסת שבארץ ישראל היה נמוך יותר20.
בבתי כנסת מפוארים ישבו המכובדים על קתדראות גבוהות במיוחד שכדי לעלות ולרדת מהן היו נעזרים בכיסא שעמד בסמוך אליהם21.
[1] בית הכנסת ממשיך למעשה את קדושתו של בית המקדש, ועל כן נקרא הוא מקדש מעט. מקורות על כך ניתן למצא בגמ' במסכת מגילה דף כט,א, וברש"י שם, ובתרגום יונתן יחזקאל יא, טז, זו הסיבה שבית הכנסת דומה במובנים רבים לבית המקדש. ראה אריכות על כך בספר משנת יוסף לרב יוסף ליברמן עמוד קב והלאה.
[2] להרחבה אודות מבנהו וצורתו של בית המקדש יש לעיין במשניות מסכת תמיד פרק שני, וברמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א-ב,ה.
[3] רמב"ם הלכות תפילה פרק יא הלכה ב. הארון יהיה במרכז כותל המזרח כדי שיהיו פניהם של כל הציבור מופנים אליו כמו שמבואר ברמב"ם שם.
[4] מסכת מגילה דף ג,א.
[5] ראה רש"י בסוכה דף נא שמתרגם את השם לערבית
[6] מסכת יומא דף טז, חתם סופר או"ח סימן כח.
[7] רמב"ם הלכות תפילה פרק יא הלכה ג.
[8] שם.
[9] חת"ס שם. הנצי"ב, משיב דבר חאו"ח סימן טו. וראה עוד בשו"ת אמר אש סימן ז, ובתשובת הרב ד"ר שמואל גרינברג בגליון 'בית הכנסת' שנה א עמוד 20
[10] הרב עדין שטינזלץ, הסידור והתפילה עמוד 397.
[11] מכתב סופר חלק ב סימן א.
[12] הרב עדין שטינזלץ, הסידור והתפילה, שם.
[13] הרב יוסף ליברמן, משנת יוסף, עמוד קיב, וראה שם שיש שנהגו לעשות שש מדרגות.
[14] שו"ת גורן דוד סימן ו. וראה עוד על מנהג האשכנזים בזה בספר שו"ת אגרות משה או"ח ח"ב סימן כח.
[15] שו"ת כתב סופר חאו"ח סימן יט.
[16] הרב יוסף ליברמן, משנת יוסף, עמוד צה, וראה שם הנחיה הלכתית מדוייקת כיצד לבנות את עזרת הנשים.
[17] הרב עדין שטינזלץ, הסידור והתפילה, עמוד 398.
[18] תלמוד ירושלמי, מסכת יומא, ז,א. הובא בגליון 'בית הכנסת' , אצל הרב אליעזר לוי, שנה ב, עמוד 33
[19] תוספתא מגלה ג, ד. הובא ב'בית כנסת' אצל הרב אליעזר לוי שם.
[20] פרופסור ר. אלבוגן. הובא ב'בית הכנסת' שם.
[21] ראה משנה כלים כב,ב: "כסא שלפני הקתדרא". הובא ב'בית כנסת' שם.
