כשאומנות וטכנולוגיה נפגשים בבית הכנסת

• הדפסה
• דואל

פרטים

קטגוריה: אמנות

פורסם בשישי, 12 אוגוסט 2016 01:40

נכתב על ידי מיכל אדר

בית הכנסת, בכל הזמנים, ובכל המקומות, היה מקום שאותו ניסו מבקריו לפאר ולקשט. הן מן המראה החיצוני והן מן הפנימי.

בימי הביניים למשל התפתח סגנון אמנותי, שהושפע מן הכנסיות הנוצריות, תופעה אליה התנגדו גדולי הפוסקים ובכתביהם אנו מוצאים את הנסיונות לצמצם את התופעה. במסגרת פולמוס זה אנו מוצאים תשובות רבות סביב שאלת ציורי הפרוכת, כמו אריות או שאר דמויות. הרב יוסף קאפח מעיד כי בתימן "לא עשו בפרוכת שעל ההיכל שום ציורים או כתב כלל, אלא בד כהה חלק" .הסיבה שביהדות אין כל מקור לתופעה זו נעוצה בעובדה שהיהדות הסתייגה תמיד מעשיית תמונות וסמלים, בטח בבתי הכנסת. 

אבל לא כל אומנות יהודית בעבר נתפסה כפסל או תמונה ובמהלך ההיסטוריה אנחנו נתקלים בפירושים וגישות אומנותיות שונות ביהדות.

ממתי החלו קישוטי בית הכנסת? בבית הכנסת שבדורא אירופוס [עיר קדומה בצפון מזרח סוריה על גדות נהר הפרת. נוסדה על ידי היוונים 300 שנים לפנה"ס], נמצאים תבליטים של בעלי חיים ואף של בני אדם. לפי דברי הפרופ' סוקניק, תופעה זו של קישוט וציור קירות ורצפת בתי הכנסת מקורה בסגנון שאינו יהודי, אלא בעיצוב רומאי – יווני. יתירה מזו, את הציורים ואת הקישוטים עשו פעמים רבות בנאים ואדריכלים רומים, שהעתיקו את המקובל במקדשיהם אל תוך בתי הכנסת היהודיים.

בתלמוד מתוארים מטבעות עם ציורי דמויות מהמקרא וכבר במאה הרביעית נמצאו קישוטים בבתי כנסת ובתי ציבור.

במאמרו אומנות בהלכה מציין פרופסור אהרון קירשנבאום כי לאומנות יש יחס חיובי בתורה, האדריכלות הפכה למצווה חיובית ומלאכת היד מקבלת משמעות דתית בעיצוב כלי קודש, ואמנם במאה ה 20 קיבל בית הספר לעיצוב בצלאל את ברכת הרב קוק לפתיחתו.

היחס לאמנות במאה ה-20

בימינו אנו עדים להתפתחות מואצת באומנות הקישוט של בתי כנסת הנשענת על טכנולוגיות חדישות - טכנולוגיות התורמות לחיסכון באנרגיה הן חלק מהבנייה העכשווית.

בשנת 2012 ערכה המועצה לישראל יפה את התחרות הארצית "בית כנסת נאה ומקיים בישראל " בשיתוף הארגונים "טבע עברי" ו"ירוק עכשיו".

מטרת התחרות הייתה, הגברת המודעות לערכי טיפוח, אסתטיקה סביבתית, שיפור התנאים הפיסיים ואיכות הסביבה והתנהלות מקיימת בבתי הכנסת במגמה ליצור לבתי הכנסת סביבה ידידותית לקהל המתפללים ולקהילה בדגש על חיסכון בחשמל.

בין הנושאים של התחרות ניתן היה למצוא את הטיפול בחזות הפנימית של בתי הכנסת: מבנה, לוחות זיכרון ולוחות תפילה,  ארון קודש/היכל, עזרת נשים, אולם פעילות, שילוטועוד.

מאז התחרות ועד היום ניתן לראות את השינוי המהותי בגישה לתכנון ועיצוב בתי כנסת בישראל. יותר אנרגיה ירוקה ובטיחותית, השקעה בעיצוב בתי הכנסת מבחינה ארכיטקטונית ועיצוב פנים וחיבור בין הטכנולוגיות החדישות לעיצוב מוטיבים יהודיים עתיקים.

חברות הביטוח: רק לד

בין האמנות לטכנולוגיה מגיעה חברת 'אור אל'. הבעלים של החברה המעצבת ומייצרת לוחות זיכרון ועיטורים לבתי כנסת, מספר על חוויה מעצבת בעבודותיו על בתי הכנסת. היה זה כאשר הוזמן לשיפוץ בית כנסת שנשרף בתל-אביב.

"לראות בית כנסת שנשרף זו חוויה קשה ביותר, וזה מה שקרה לי כשהגעתי לשרידי בית הכנסת "אלקניאן" בתל אביב אחרי שריפה שנגרמה מקצר חשמלי".

פלד מספר כי על העבודה מול חברות הביטוח לאחר השריפה: "כשהתחלנו בעבודות ההקמה מחדש קבעה חברת הביטוח על שימוש בתאורת לד בטיחותי  בכל לוחות הזיכרון והתפילה בבית הכנסת החדש כדי למנוע שריפות בעתיד".

השילוב בין טכנולוגית תאורה חדישה, תאורת הלד, מקנה לבית הכנסת לא רק בטיחות ברמה הגבוהה ביותר וחיסכון בחשמל, שילוב זה גם מקנה תאורה מיוחדת לכל המוטיבים היהודים העתיקים המקשטים בתי כנסת מאז ומתמיד, מסביר פלד.

אם פעם היו משתמשים בויטראז'ים מקושטים ידנית שקלטו את אור השמש ויצרו עיטורים מרשימים, היום באה לעזרתנו תאורת הלד בשילוב עם אומנות החיתוך הצורני של מוטיבים יהודיים ויחד הם יוצרים עיטורים המוארים לאורך כל שעות היממה בתוך בית הכנסת ומחוצה לו".

" אנחנו חלוצים בתחום הכנסת טכנולוגיות תאורה חדישות לבתי כנסת", מוסיף פלד,  "השימוש במתח נמוך 12Vוהניסיון שצברנו בשזירת תאורת הלד לאורך כל גזרת הלוחות השונים נותנים שקט לגבאים ומנהלי בתי הכנסת".

בין עבודותיהם של אור-אל ניתן למצא עיצובים ענקיים כמו חנוכייה ענקית או עיצוב של בירכת הלבנה בחזית בית הכנסת המאירים את בית הכנסת בחלק החיצוני והופכים אותו ליצירת אומנות סביבתית.

"החנוכייה שלנו על העתק ביתו של הרבי מלובביץ' בכפר חב"ד הפכה לאורך השנים לנקודת ציון לנוסעים על הכביש לירושלים", הוא מספר.

אני מרגיש שכשנשלים את משימת העיצוב והעמדת המוטיבים המוארים שלנו  נשלים את המצווה "והיינו אור לגויים", ביטוי שמקורו בנביא ישעיהו המבטא את ייעודו של עם ישראל כמורה הדרך הרוחנית והמוסרית לעולם כולו"