למה יוצאים החוצה בין מנחה לערבית?

בחצרות אלוקינו יפריחו: יוצאים החוצה בין מנחה למעריב... ומשוחחים

"אשרינו כשאנחנו משכימים ומעריבים בבתי כנסיות ובתי מדרשות ומיחדים שמך בכל יום תמיד" [מתוך נוסח תפילת שחרית].

ישיבת בתי הכנסת , היא אחת המצוות הקלות והמרובות בשכר כנא' אשרי יושבי בתך עוד יהללוך סלה.. " (תהילים).

דוד המלך ע"ה בתהילים מודה ומשבח להקב"ה על הזכות שנתנה לו להיות מיושבי בתי הכנסת ולא מיושבי קרנות, כנא' בחרתי הסתופף בבית אלוקי מדור באהלי רשע.ויותר מזה מגלה דוד המלך על התשוקות שלו והכיסופים שלו להגיע לבית הכנסת גם שעדין לא הגיע זמן התפילה, כנא' חשבתי דרכי אליך ה'. פירוש: זאת אומרת שתמיד תכננתי ללכת לעיסוקי ולבסוף מצאתי את רגלי שמוליכות אותי לבית הכנסת.

ב"ה הדור שלנו זכה להעמיד אלפים ורבבות בתי כנסת די בכל אתר ואתר, בערים ובכפרים, "...בעמק בהר בצפון ובדרום וגם בלב המדבר..." מקומות וישובים שהיו חשוכים מתורה, מאירים כזוהר הרקיע, ומבקיעים רקיעים בניגוני לכה דודי בערב שבתות, דור של גאולה המתממשת ומגיעה..

אך דא עקא! את אשר יאהב ה' יוכיח, צר לי מאוד על המקום ולראות מתפללים שבאים לביה"כ, בשעת שיעור תורה בין מנחה לערבית יוצאים בחוץ ומפטפטים על הא ועל דא, "בחצרות אלוקנו יפריחו".

ואם תסנגר ותאמר שהם מדברים דברי תורה הלא יש את האיסור "לא תתגודדו"- לא תעשו אגודות אגודות שחמור הוא עוד יותר מסתם לצאת החוצה לאוויר הגשמי.

המדהים הוא שדווקא אותם אנשים, הם אלו שיודעים לחשב היטיב את זמן השיעור. וההוכחה: ברוב ענוותנותם נכנסים במקהלות ובצלצולים, מניפים ידם לשעון "הגיע הזמן", ומפטירים מיד "רבי חנניה בן עקשיא" וכו'.

אוי להם מרבי חנניה!!

תארו לעצמכם מה ההרגשה של המגיד שיעור שרואה שישנם אנשים שיוצאים ומסירים אוזנם משמוע תורה (שהרי תפילתם תועבה, כידוע).

ומה על גדיי הצאן שרואים שאת האבא מעניינת שיחת הדקלים משיחת חכמים?... ואיך לא יחטאו הנכדים ולא יצאו כמו זקניהם התיישים מעשה חרשים.

ושלא נדבר על חילול הקודש, שמראים לשכינה כמה פחות נעימה ישיבה רח"ל, ועוד ואין צורך להאריך.

פעם חכם אחד העז לעשות מעשה: כשיצאו האנשים מביה"כ בזמן "ההפסקה" (השיעור), יצא איתם ואמר באו נצא השדה נשכימה לכרמים אולי יש כאן חידושים שלא נשמעים בפנים, נשלים להם מניין...עצוב!

לכן העצה היעוצה לנו הגבאים והרבנים שליט"א, לעשות תחבולות ולהשתמש בתכסיסי ת"ח והכל כמובן בהסכמת רב ביה"כ והוועד.

לדוגמא לפני עלינו לשבח, להודיע הודעה דרמתית שתיאמר בשיעור.. והחכם בעניו יעשה.

או להעמיד חכם בחוץ שידבר על ליבם שזה פוגע בכבוד התורה ולומדיה, ניתן להציב שילוט מתאים.

ולאלה שמעלים עשן באפם תרתי משמע, יניחו להם... ויש להם על העשן לסמוך...

והעיקר שלא להגיע למחלוקות והאמת והשלום אהבו "ישכון חציריך" שהרי קירוב הגאולה בבניין השלם, היא באהבת חינם דווקא.

ומי ייתן וחודש כסלו הבעל"ט יהיה חודש גאולה וישועה ומבושם בריח השדה אמן.

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן