- אתם כאן:
- עמוד הבית
- מדריך לגבאי
- מדור משפטי
- שאלה שהגיעה למערכת: האם מחוייבים הגבאים לפתוח עבורי את בית הכנסת בימות החול?
שאלה שהגיעה למערכת: האם מחוייבים הגבאים לפתוח עבורי את בית הכנסת בימות החול?
- פרטים
- קטגוריה: מדור משפטי
- פורסם ברביעי, 25 אוקטובר 2017 12:12
- נכתב על ידי דוד זהבי
לכבוד אתר 'איגוד בתי הכנסת'.
אני נוהגת לפקוד בימי החול את בית הכנסת בו קרובי זצ"ל היו מתפללים.
מאחר שקרובי המנוחים התפללו שם, ישנה חשיבות מיוחדת עבורי לשאת את תפילתי דווקא בבית כנסת זה.
אלא שאז נמסר לי בית הכנסת יהיה פתוח לקהל הרחב רק בשבתות ולא בימי החול. אינני מתגוררת בעיר בו פועל בית הכנסת כך שאין לי אפשרות להגיע אז, האם מחוייבים הגבאים לפתוח עבורי את בית הכנסת גם בימות החול ואם כן באיזו תדירות?
תשובה וחשוב לי מאד לשאת תפלה דווקא משם. כעת נאמר לי שהמקום יהיה פתוח למתפללים רק בשבתות בזמנים מסויימים, אך בשבת קשה לי להגיע משום שאני גרה בעיר אחרת.
תשובת משפטן
שאלת היחס בין המתפללים לבית הכנסת נידונה בפורומים שונים בעבר.
ביסוד השאלה עומד הדיון - מה המבנה המשפטי של בית הכנסת.הנפקות העולות מן השאלה הם האם למשל יכולים המתפללים להכריע את זהות הגבאים, האם המקום עליו הם יושבים שייך להם, וכך גם לכאורה השאלה הדיונית כאן – האם מחויבים הגבאים לפתוח את בית הכנסת לפי דרישת אחת המתפללות.
ובכן אם המקום שייך לאדם פרטי, הוא יכול למנות גבאים כרצונו.המקום שייך לו והוא הריבון היחידי בו. אין ספק שהוא גם לא מחויב לפתוח את בית הכנסת לפי דרישת המתפללים.
אם מדובר בעמותה - זהות הגבאים והשאלה אם לנהל בחירות אמורה לעמוד להחלטת חברי העמותה לפי התקנון הפנימי שלה.במקרים רבים, המתפללים הם חברי העמותה והם יכולים לעלות את זה להצבעה.
אם המתפללים אינם חברי העמותה, ועל פי התקנון אין להם זכויות הם לא יכולים להעלות כל טענה או קובלנה סביב זכויות בבית הכנסת. במילים אחרות, כמו שאורח לא יכול לטעון כי יש לו זכויות בביתך כך גם המתפללים עם כל הכבוד אינם יכולים לדרוש זאת.
לגבי מקום ישיבה, השייך למתפלל. אם הוא שילם עבורו הרי שהמקום שייך לו והוא אף רשאי להוריש אותו לאחר פטירתו ליורשיו. אם המקום יועד לו בשל חשיבותו [כמו במזרח], אין הם יכולים לטעון לזכות ישיבה בו אך הגבאים צריכים להחזיר להם את הכספים ששולמו עבורו.
וכעת לנידון שלנו.
אני חושב שאין צורך לומר, שמבחינה מוסרית יהיה יפה מצד הגבאים לפתוח בהתאם ליכולתם את בית הכנסת כדי למלא את רצונה של המתפללת להתפלל במקום התפילה של קרוביה.
אולם, בהתאם לנתונים המופיעים בשאלה שהובאו לפני, אין למתפללת זכות קנויה לתפילה בבית הכנסת מכוח העובדה שקרוביה התפללו שם וזאת אף אם זה חשוב לה.
גם במקרה שהמתפללת רכשה מקום בבית הכנסת ו/או שהיא חברה בבית כנסת הרי שאין לה בזה לכאורה -אלא אם כן סוכם אחרת- זכות קנויה להיכנס בשעה שבית הכנסת סגור.
כמובן שדברים אלו מוגבלים להנחה כי ההחלטה על סגירת בית הכנסת בימות החול התקבלה כדין בהחלטת חברי העמותה או הוועד המנהל של בית הכנסת.
אבקש לסכם ולומר כך:
שאלה מן הסוג הזה טעונה ברגישות רבה. האישה, שאינני מכיר אותה מבקשת להתפלל במקום בו קרוביה הצדיקים התפללו והדבר גורם לה קורת רוח וצורך רוחני רב. סבור אני שאין כאן מקום לדיון משפטי אלא להידברות בין-אישית בין הצדדים.
אני סמוך ובטוח כי אם האישה תפנה לגבאים שכמו רוב ככל גבאי בית הכנסת מבצעים את מלאכתם נאמנה, לשם שמים וללא כל רצון לתגמול ותשפוך לפניהם את ליבה ואת רצונה להתפלל בבית הכנסת בימות החול, יוכלו הצדדים להגיע להסדר שישביע את רצון כל הצדדים.
בכבוד רב, דוד זהבי עורך דין.