קנה עלייה ב- 50 ₪ ומבקש למוכרה ב- 500 ₪.

שאלה

יעקב רכש עלייה מסויימת ב- 50 ₪, לאחר הקנייה ניגש אליו אחד המתפללים וביקש לקנות ממנו את העלייה. לדעתו יש בה פסוקים המועילים לסגולה מסויימת וכו'. יעקב לא התנגד אך דרש סכום של 500 ₪, כלומר פי עשרה מהמחיר המקורי. המתפלל הסכים וקנה את העלייה. אלא שאז הפך בית הכנסת למרקחה: המתפללים האחרים זעמו וטענו שאין לשמעון זכות למכור את העלייה שלו, ואילו שמעון טען כנגדם כי הוא קנה אותה והיא שלו לחלוטין. עם מי הצדק?

תשובת עורך הדין

כמו שאלות רבות הקשורות לבתי כנסת, זו יותר שאלה הלכתית מאשר שאלה משפטית.

 בכל הקשור לדין האזרחי, המצב הוא כדלקמן:

 מדובר פה במכירת זכות והשאלה מה טיב הזכות. נקודת המוצא שלא מדובר בזכות שניתן לקחת הביתה, אלא בזכות שניתן לממש רק בבית כנסת.

לכן:

ראשית יש לפנות למנהגי בית הכנסת. אם יש תקנון שקובע שהגבאים/ רבנים  קובעים את כללי בית הכנסת, כל מה שנעשה בין כתליו יהיה "אדעתא דהכי" ולכן המכירה הזו כפופה אליהם ולהחלטתם והוא לא יכול "לסחור" בה כמו קילו עגבניות.

אם אין כללים כאלה, או שהגבאים/ רבנים מודיעים שאין להם עניין להתערב, המחלוקת נותרת בין שני הצדדים.

 אם המוכר רוצה למכור והקונה רוצה לקנות, המתפללים יכולים להיות "כמרקחה" אבל הם לא יכולים להתערב. הם יכולים רק להחליט שהם יוצאים החוצה ואז לא יהיה מניין ...

אם הקונה מעוניין לחזור בו, זו סוגיה לא פשוטה, אבל אם הוא עדיין לא שילם את הכסף, סביר להניח שיוכל.

מה שברור הוא שהקונה לא יכול לכוף את המוכר למכור לו במחיר שקנה.

 באמור אין התייחסות לשאלות מוסריות וערכיות שתלויות בפרטים הקטנים של כל מקרה ומקרה.