מה אומר החוק?

ומה אומר החוק? הפולמוס במרחביה לא הגיע עדיין לבתי המשפט. אולם במקרים רבים, דומים, מצאו עצמם המתדיינים עומדים מול שאלת עמדת המחוקק. עורך דין הבית של 'איגוד' בסקירה משפטית קצרה סביב הפרשה

בעניין זה שלובים מס' עניינים שעל מנת לעמוד עליהם יש צורך בהקדמה קלה
 
הדרך להקמת בית כנסת כרוכה בשני היבטים מרכזיים
הראשון הוא ההיבט התכנוני - בית כנסת הוא מבנה ציבורי שניתן לבנות רק במקום שזה ייעודו. יש להניח שבקיבוץ כמו בכל מקום קיימות תוכניות המאפשרות
.בניית מבנים ציבוריים שבית כנסת הוא חלק מהם
 
.השני הוא ההיבט הקנייני - ללא קשר לייעוד המקום, השאלה היא מי בעליו. על נכס פרטי אדם יכול להקים כל מבנה מבלי לקבל רשות מאיש ובלבד שהוא איננו מנוגד לתוכניות
.זאת בכפוף כמובן לזכות ההתנגדות
 
.שני היבטים אלו מורכבים מעט יותר כאשר מדובר בקיבוץ, הואיל והן ההיבט התכנוני והן הקנייני שונים ממרקם עירוני
 
אין למעשה בקיבוצים בעלות קניינית רגילה כמו זה המוכרת לנו. ברוב המקרים מדובר בקרקעות מדינה (קק"ל או מינהל מקרקעי ישראל) שהקצו
.את הקרקעות לקיבוצים לפני עשרות שנים באמצעות הסדרים כאלו או אחרים
 
לעניין זה נעיר כי בימים אלו כאשר קיבוצים רבים עוברים הפרטה, קיים פולמוס חברתי ומשפטי האם ואיך להכיר בזכויות תושבי הקיבוצים שדורשים להעניק להם זכויות קניין ולו חלקיות, על בסיס
זכויותיהם ההסטוריות.
 
לאורה של הקדמה זו נבחן את שאלת הקמתו של בית כנסת: 
 
.העניין הראשון שתושבי מרחביה יצטרכו לברר הוא, האם קיים מגרש ציבורי שניתן להקים עליו בית כנסת לפי התוכניות החלות עליו.
 
העניין השני הוא בבעלות מי מצוי אותו מגרש
בהנחה סבירה שהמגרשים הציבוריים מצויים בשליטת הנהלת הקיבוץ, יהיה צורך להעביר החלטה במנגנונים הקבועים שם. מסתבר שיהיה צורך באסיפת חברים שהחלטותיה
מתקבלות באמצעות הכרעת הרוב
 
יש להניח שלתושבי שכונת ההרחבה קיימת זכות הצבעה בקיבוץ. בהנחה שזכות כזו אינה מוסדרת, יהיה צורך לפנות לערכאה משפטית
שכן ברור שלכל תושב בכל מקום נתונה הזכות להשפיע על צביון סביבתו
 
היה ולאחר כל האמור לעיל, עדיין עמדת הרוב תהיה נגד הקמת בית כנסת, גם אז ניתן יהיה לפנות לערכאות משפטיות ולטעון כי הרוב לא יכול למנוע מהמיעוט
לעצב את חייו כרצונו ולבנות מקום תפילה
 
במקרה זה, פרטים רבים חסרים ואלו הם ראשי פרקים בלבד, על קצה המזלג ממש