- אתם כאן:
- עמוד הבית
- מדריך לגבאי
- מדור משפטי
- משפט
משפט
- פרטים
- קטגוריה: מדור משפטי
- פורסם ברביעי, 25 מרס 2009 15:41
- נכתב על ידי איגוד בתי הכנסת
א] בבני ברק אחד מבתי הכנסת שהיו בבעלות פרטית של מישהו עברו לבניו בירושה אחרי מותו. הבנים הפכו את בית הכנסת לאתר נדלנ"י. האם מבחינת החוק [מעבר לשאלה ההלכתית] הדבר אפשרי? ובמלים אחרות האם 'הקדש' תופס בחוק הישראלי- הבינלאומי
הקדש כמובן תופס בדין הישראלי
קיימים שני סוגים של הקדשים
הקדש דתי שמנוהל באמצעות נאמנים המפוקחים ע"י הרכב מיוחד של בית הדין הרבני
הקדש אזרחי שמפוקח ע"י רשם ההקדשות והסמכות בענייניו נתונה לבית המשפט המחוזי
לגבי בית הכנסת המדובר, השאלה אם מדובר בהקדש
הקדש לא נוצר יש מאין, אלא באמצעות הקדשה של מקדיש
שמחליט להקדיש נכס למטרה מסויימת
אם כך אכן היה, יש לשאול, האם ההקדש הוסדר במרשמי ההקדשים השונים
אם כן, יש לפנות לנאמנים ולערכאה הרלוונטית, ככל שיש צורך
אם לא, יש לשקול פניה לבית המשפט על מנת שיכריז עליו כהקדש
לפניה כזו יש לצרף את רשם ההקדשות ואם עמדתו תהיה שאכן מדובר
בהקדש, לבקשה יהיו סיכויים טובים יותר
ב]האם מקום בבית הכנסת שנקנה על ידי מישהו שייך לו ממונית? השאלה רלוונטית כאשר האיש מת למשל באמצע השנה ובניו תובעים לשבת במקומו [היוקרתי למשל], הגבאי מאידך מבקש להציע את המקום למכירה. גם כאן השאלה משפטית ולא הלכתית
זו שאלה מדיני החוזים
אני לחלוטין לא ממליץ לפנות בשאלות כאלה לבית משפט
משום שבעניינים כאלו אמורה לטפל ערכאה דתית
עם זאת, ברור שההסכם בתוקף וחיוביו עוברים לילדים
אולם, אם מדובר במקום מכובד שנמסר מטעמים פרסונליים
לנפטר, עקב אישיותו רבת הפעלים, ברור שבניו
לא יכולים לירש מקום כזה, אך יש להשיב להם את הכספים ששולמו
בגינו, באופן יחסי לפי תקופת השימוש בפועל
הדברים נכתבו ל'מעט' על ידי עורך דין