'תיקון', או שיעור גמרא? ומה אמר על כך המגיד מדובנא?

 

אחת השאלות העקשניות העולות מידי שנה היא: האם יש ללמוד ולקרא את תיקון ליל השבועות בליל השבועות או אפשר ללמוד מה שהלב חפץ?

 

מעיקר הענין הוא לחוש לדברי המקובלים שקבעו לקרא את התיקון שנדפס בסידורים, אולם בני ישיבות שחשקה נפשם בלימוד גמרא ופוסקים יש להם על מה לסמוך

 

כפי שאכן נרמז בשאלה, סוגיא זו עולה מידי שנה, ורבים מתחבטים בה. שכן לא כולם מסוגלים לקרא את התיקון במשך שעות ארוכות, ויש אף שחפצים בכל ליבם ללמוד את לימודיהם הקבועים, או לעיין ולהעמיק בסוגיא מסויימת. 

 

האר"י ז"ל, קרא את התיקון הנהוג כשהוא נסמך על דברי הזהור הקדוש בהקדמתו [חלק א, דף ח], שהחסידים הראשונים היו עוסקים בתורה בליל חג השבועות, מתורה לנביאים, ומנביאים לכתובים, ובמדרשות ובסתרי תורה. החיד"א בספר לב דוד [פרק לא] כתב, גם כן כי המנהג המפורסם בכל תפוצות ישראל לקרות בליל חג השבועות בחבורה הסדר המתוקן מרבינו האר"י. גם על הגאון מווילנא מקובל היה כי היה נוהג לקרא התיקון בליל שבועות [וראה בספר יחווה דעת ג, לב, שמביא סיפור על המגיד מדובנא שלמד ש"ס ופוסקים, ולשאלת הגר"א מדוע אינו קורא התיקון כמנהג, השיב במשל על סוחר שחנותו היתה ריקה מכל והוא תלה דוגמאות בחלון ראווה. בכך הוא ביקש לחקות את גדולי הסחורים שהציגו חלו ראווה מרשים וחנותם היתה מלאה תמיד. שחקו עליו הבריות ואמרו לו, מדוע הינך תולה דוגמאות כאשר חנותך ריקה מכל? מה יועילו הדוגמאות? הגאון, אמר המגיד מדובנא, שולט בכל מכמני התורה ולכן בליל שבועות קורא רק את ה'דוגמאות' את התקצירים של כל רבדי התורה, אולם אני, כך המגיד, שאין בביתי כל, ולא קראתי ולא שניתי, איך אקרא רק את ה'דוגמאות' הלא ישמוני ללעג ולקלס?].

 

אמנם בספר שבות יעקב סיפר שבביתו של זקנו הגאון למד כל אחד כחפצו ביחידות, ולכן נראה שגם אם יש לחוש בתחילה לקרא את התיקון כדברי רבותינו המקובלים, בני ישיבות החפצים לימוד גמרא ופוסקים רשאים ללמוד את לימודם וכבר נאמר במסכת עבודה זרה [דף יט]: אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ.

 

להרחבה ומקורות נוספים ראה עוד בספר עמק ברכה [דף סט] ובספר יחווה דעת שם.