- אתם כאן:
- עמוד הבית
- מדריך לגבאי
- מדור הלכתי
- המדור ההלכתי: הגב לארון הקודש
המדור ההלכתי: הגב לארון הקודש
- פרטים
- קטגוריה: מדור הלכתי
- פורסם בשלישי, 22 מאי 2012 00:59
- נכתב על ידי הלכתי
שאלה
לקראת חג השבועות, מקיימים רבים מבתי הכנסת מערך הרצאות ודרשות לאורך הלילה. השאלה היא כיצד יש להתייחס לעובדה שהרב דורש כשפניו הן אמנם כלפי הקהל, אך אחוריו הן כלפי ההיכל, והדבר עשוי להיתפס כביזוי הקודש?
תשובה
הרמ"א בסימן ק"נ כתב כי נהוג שהזקנים יושבים כשפניהם כלפי הקהל, ושאר העם יושבים שורות שורות אל מול ארון הקודש ופני הזקנים. האחרונים הוסיפו שאין בעובדה שהנכבדים יושבים כשאחוריהם כלפי היכל הקודש וספרי התורה משום ביזוי הקודש. בעקבות הלכה זו, התירו האחרונים גם את דרשת הרב באופן זה.
מקורות והרחבה
כתוב בחומש: "ותקהל העדה אל פתח אהל מועד". מפסוק זה למד הר"ן במסכת מגילה כי משה היה מדבר עם בני ישראל ומסתכל עליהם כך שפניהם היו כלפי הקודש [אהל מועד], ומשה היה עומד כשאחוריו כלפי הקודש. הרמ"א בסימן קנ כאמור פסק כי כך ראוי לנהוג. האחרונים הסבירו שאין לחוש בכך לביזוי הקודש מאחר שספרי התורה נמצאים בוודאי על מדף הגבוה מעשרה טפחים [80 ס"מ] ועל כן הוא מוגדר כ'רשות בפני עצמה'. וראה ברמב"ם בהלכות ספר תורה שכתב: "ולא יחזיר אחוריו לספר תורה, אלא אם כן היה גבוה ממנו עשרה טפחים". בנוסף, מאחר שמדובר בכבוד הציבור התירו לזקנים או לנכבדים לשבת כשפניהם אל מול קהלם ואחוריהם אל מול הקודש. בספרות האחרונים קיימת הסכמה כי להיתר זה נדרשים 2 התנאים: ספר התורה גבוה למעלה מעשרה טפחים, כבוד הציבור.
מהלכה זו משתמע כי רק כאשר יש צורך ברור של כבוד הציבור הדבר מותר, אך לסתם אדם, שאינו תלמיד חכם או נכבד העדה, יש איסור גמור לשבת במזרח כשאחוריו אל מול ארון הקודש.
הט"ז ביורה דעה, מוסיף לאור הלכה זו, כי גם כאשר הרב דורש בדברי תורה בבית הכנסת, ועומד הוא סמוך להיכל הקודש, רשאי הוא לעמוד כלפי הקהל גם אם אחוריו הם כלפי ארון הקודש. דברי הט"ז הללו נידונו בהרחבה בדברי הפוסקים. לעיון נוסף בהלכה זו ראה בספר הלכה ברורה חלק ז, סימן קנ.
