שאלה
בימי חגי תשרי עלתה בבית הכנסת שאלה: האם תיתכן סיטואציה בה יקנו שני אנשים עלייה לתורה? ואם כן, האם רשאי אחד מן 'השותפים' להסתלק מן השותפות?
תשובה
שייך לקנות עלייה בשותפות, וניתן אף למכור את חלקו בה. יחד עם זאת ראוי לציין כי יש החולקים על כך.
מקורות והרחבה
בספר שיירי כנסת הגדולה סימן קנג מובאת העובדה הבאה: שני אנשים רכשו ביחד עלייה לתורה, והתנו ביניהם שמי שיהיה בבית הכנסת בשעת העלייה יזכה בה, וזה שלא ישהה בבית הכנסת יפסיד את חלקו. בינתיים מת אחד השותפים, והשותף החי טוען כי העלייה כעת 'שלו'. על כך פסק בספר שיירי כנסת הגדולה כי במקרה כזה התנאי בטל, וזכותו בעלייה עוברת ליורשיו.
בסיסה של שאלה זו הדנה ב'מסחר במצוות' תלויה במחלוקת הפוסקים. בספר 'עולת תמיד' כתב שאין עושין סחורה במצוות ובצדקות, לעומת זאת בספר אליהו רבה כתב שמאחר שקנה האדם את המצווה ושילם את תמורתה לצדקה נעשית היא שלו. יתירה מזו, מותר לו אף למכור את העלייה לאחר ואף להרוויח עליה כסף.
הים של שלמה מבקש לחלק בין סוגי המצוות. כאשר קונה אדם מצווה כמו אתרוג, או מקום בבית הכנסת, הרי ששם שייך לו הדבר שכן הוא קנה 'חפץ', אולם בקניית מצוות כמו עלייה לתורה, או קריאת הקפה בשמחת תורה וכו' אין חפץ פיזי שנקנה.
לשאלה זו אספקט הלכתי נוסף. כאשר לא שילם הנודר את חלקו, האם רשאי הגבאי לתבעו תביעה ממונית בדין תורה, או שמא מדובר בשאלה השייכת ל'דיני שמים' ואינה נודעת ל'חושן משפט'? לעיון נוסף עיין בספר שמרו משפט לדיין הרב שלמה זעפרני שליט"א חלק ב עמ' סח.