המדור ההלכתי - על ברכת כהנים כשיש נכרי

שאלה
האם בעידן ה'עובדים הזרים' והימצאותם בבית הכנסת לצרכי ניקיון וכדו' יש להימנע מלהעלות את הכהנים לדוכן ולשאת את כפיהם?

תשובה
אמנם יש הנוהגים כך, אולם נראה שלהלכה אין לחוש לזה וניתן להעלות את הכהנים גם אם יש נכרי בבית הכנסת.

הערות ומקורות
בשולחן ערוך בסימן נה כתב: "היו עשרה במקום אחד, ואומרים קדיש וקדושה, אפילו מי שאינו עמהם יכול לענות. ויש אומרים שצריך שלא יהיה מפסיק דבר שאינו נקי או עכו"ם". הלכה זו, שאין לענות על דבר שבקדושה כשיש גוי במקום ה'מפסיק' בין ישראל לאביהם שבשמים, נפסקה על ידי החיד"א וכן על ידי המשנה ברורה. לפי פסיקה זו גם ברכת כהנים שמטרתה היא להשפיע שפע ברכה מהקב"ה אל עם ישראל אינה יכולה להיעשות אם יש גוי המפסיק ביניהם.


אולם בספר שו"ת דבר שמואל כתב שמה שכתב השו"ע שאם יש עובד עבודה זרה נחשב הדבר להפסק הכוונה היא דווקא ל'עבודה זרה' ממש ולא לאיש העובד. בנוסף מצאנו באחרונים עוד כמה צדדים להקל במקרה זה: א] בכף החיים כתב שדווקא כאשר נמצא המברך בבית הכנסת והעונה נמצא ברשות אחרת, ויש גוי בבית הכנסת, נחשב הגוי כ'מפסיק' אבל אם כולם באותו מרחב, באותו חדר, אין הדבר נחשב ל'מפסיק'. ב] בספר האשכול כתב שדין זה של השו"ע לא נאמר אלא לגבי עניית אמן, אבל לגבי ברכת כהנים לא נאמרה הלכה זו. הנימוק לחילוק זה נעוץ בעובדה שברכת כהנים לא מבוססת על ענייה אלא על הברכה לעם ישראל. ג] בספר ילקוט יוסף כתב להקל מהטעם שאין הכהנים מתכוונים בברכתם אלא לקהל ישראל, והגויים השוהים באותה שעה באולם בית הכנסת נחשבים כאילו אינם לענין הברכה.


נסיים בדברי הגמ' במסכת סוטה שהוזכרה גם כן בספר ילקוט יוסף הנ"ל: "אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים".