שיחות בית כנסת עם ד"ר ראובן גפני: שמות בתי כנסת

• הדפסה
• דואל

פרטים

קטגוריה: על בית הכנסת

פורסם בראשון, 17 ינואר 2016 11:56

נכתב על ידי ד"ר ראובן גפני

ד"ר ראובן גפני [41] הוא חוקר הקהילה היהודית בירושלים ובתי הכנסת שבה. סגן ראש המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה במוסד יד יצחק בן צבי לחקר תולדות ארץ ישראל, ומרצה במכללה האקדמית כנרת.

כתבה ששית בסדרת השיחות עם ד"ר גפני על בתי הכנסת.

שמות של בתי כנסת, כמו כל אלמנט אחר הנושא שם – הינם דבר מאד משמעותי.

לבתי כנסת שמות רבים: בית כנסת כמובן, בית מדרש, מדרש, בית תפילה, מקדש מעט, סינגוגה, שול, בי כנישתא.

הכינויים השונים משקפים את שימושיו של בית הכנסת. אם למשל לבית הכנסת קוראים 'בי כנישתא' או 'בית כנסת' אנו מבינים שהמקום מיועד לכינוס של אנשים. לפני כאלפיים שנה עוד קודם החורבן, אז הוקמו בתי כנסת בישראל, אנשים התכנסו בבית הכנסת. היום, אנו לא יודעים מה היתה מטרת ההתכנסות מלבד העובדה שהיא ארעה. גם המילה סינגוגה שמגיע מ'סינגוג' בלטינית – פירושה הוא התכנסות.

אם למקום יקראו בית תפילה, הרי שהמקום משמש לתפילה, אם שמו הוא בית מדרש או מדרש – ישמש המקום למדרש כלומר ללימוד.

אם לבית הכנסת יקראו מקדש, מקדש מעט, או טמפל, הרי שבית הכנסת מהווה תחליף לבית המקדש.

מה זה טמפל?

טמפל הוא כינוי של בית כנסת בתנועות לא אורטודוקסיות, כמו רפורמים וקונסרבטיבים. טמפל באנגלית הוא מקדש. היו שרצו לטעון כי אצל הארוטודקסים בית הכנסת הוא 'זכר' למקדש, ואילו אצל הרפורמים הוא מהווה 'מקדש' ממש, זהו וויכוח אידיאולוגי שלא כאן מקומו.

בית כנסת גם נקרא 'שול' המגיע מהשורש 'סקול', שפירושו באנגלית הוא בית ספר [סקולה], שוב ההיבט הלימודי.

השם הפרטי של בית הכנסת

לבית כנסת יש גם שם פרטי, למשל 'אהל רבקה', 'אהל יעקב' 'נפש החיים' וכן הלאה.

קהילה עשויה להחליט להנציח בשם בית הכנסת את היקר לה. היא יכולה להנציח את תורם בית הכנסת, את אביו או את רעייתו וכדומה, אך היא יכולה להנציח גם רב מוכר.

דוגמא: בית הכנסת הגר"א שבשערי חסד שבירושלים. הגאון מוילנא לא הקים כמובן את בית הכנסת, הוא כלל לא היה בארץ, אולם בבית כנסת זה נוהגים את המנהגים שהוא הנהיג.

כך גם בית הכנסת 'יחוה דעת' הקיים למשל בירושלים ובבני ברק. אין פירושו שהרב עובדיה יוסף זצ"ל מחבר הספר הנודע 'יחוה דעת' הקים אותו אלא שמתפללי בית כנסת זה מחוייבים לתפיסת עולמו של הרב עובדיה יוסף ולהלכות שהוא קבע.

דוגמאות נוספות, בית הכנסת 'בן איש חי' של יוצאי בבל שצועדים בעקבות הלכותיו של רבנו יוסף חיים מבבל, ובית הכנסת 'חתם סופר' שבבתי הונגרין שבירושלים שמתפלליו רואים את עצמם ממשיכים את תפיסת העולם של רבי משה סופר, מנהיג היהדות החרדית בשלהי המאה השבע עשרה-תחילת המאה השמונה עשרה. כך גם בית כנסת 'בבא סאלי' של יוצאי קהילת מרוקו ועוד.

האם בית כנסת נקרא גם על שמו של אדם שאינו שומר מצוות?

בתל-אביב יש בית כנסת הנקרא 'בית דוד'. שמו של בית הכנסת מנציח את זכרו של דוד רזיאל – מפקד האצ"ל הרביעי ונציב ביתר. רזיאל היה אדם מסורתי אך לא היה רב. בבת ים ובירושלים ישנם בתי כנסת של יוצאי מצרים על שמו של המרגל הישראלי בדמשק אלי כהן. כהן לא היה שומר מצוות – למרות שהיה צדיק בהרבה מובנים אחרים כמובן. יוצאי מצרים מתגאים בכך שהאיש המיוחד הזה היה מן העדה שלהם.

על שמו של אלי כהן אגב, ישנם עשרות בתי כנסת ברחבי הארץ.

בתי כנסת נוספים נקראים על שם התורמים שלהם. כך למשל אהל ריבקה, ואהל אהרן שלידו.

אהל רבקה הוא בית הכנסת המפורסם ש'בביצה' [אזור מגורים בו מתגוררים רווקים ורווקות המשתייכים למגזר הדתי לאומי], הזכור מהסדרה 'סרוגים'?

אינני זוכר על מה מדובר, אבל בית כנסת מפורסם ב'ביצה' נקרא בשם 'אהל נחמה'.

האם בתי כנסת נקראים גם על שמות נשים?

למרות שניתן היה לחשוב שיהיו שימנעו מכך, העובדה היא כי לא מצאתי כל הבדל בין נשים לגברים בכל המגזרים. ככלות הכל אם אשה תרמה בית כנסת מדוע לא לקרא על שמה?

בעניין זה אני נזכר בקוריוז נחמד. בשכונת בית ישראל שבירושלים יש בית כנסת בשם 'באר שבע'. את בית הכנסת הזה תרמה הגברת בת שבע גינוזין. מדוע לא נקרא בית הכנסת 'אהל בת שבע', מה זה 'באר שבע'? אני משוכנע כי 'אהל בת שבע' היה מזכיר את 'הנפילה' של דוד המלך בתנ"ך, את חטא בת שבע המפורסם, עליו הוא כידוע התחרט, ועל כן נקרא בית הכנסת 'באר שבע'.