שאלה: בית הכנסת שלנו קיבל צו הריסה מהרשויות מסיבות שאין כאן המקום לפרטן. האם רשאים אנו -ברמה ההלכתית- להרוס את בית הכנסת? ומה הדין אם בכוונתינו לבנות את בית הכנסת שלנו במקום אחר והריסת הבית הנוכחית הכרחית לבניית האחר?

תשובה: איסור הריסת בית הכנסת פורש בגמ' במסכת מגילה דף כו ובבבא בתרא בדף ג. בגמ' הללו כתוב שאסור לנתוץ ולהרוס בית כנסת ואפילו חלק ממנו. מקור האיסור נובע מן ההלכה המובאת בספרי כלפי הנותץ אבן מן ההיכל, מן המזבח או מן העזרה שעובר בלא תעשה שנאמר "לא תעשון כן לה' אלוהיכם". מאחר שבית כנסת נקרא גם 'מקדש מעט' הרי דינו לענין איסור נתיצה, שווה למקומות המוזכרים לעיל.

 

במקום שיש צורך בדבר כגון להרסו על מנת להרחיבו או לבנותו מחדש במקום אחר, נחלקו בזה גדולי האחרונים. בגמ' המוזכרות לעיל מצויין כי טעם האיסור בהריסת בית כנסת גם כשמתעתדים לבנותו במקום אחר הוא מחמת שבינתיים לא יהיה לתושבי העיר היכן להתפלל, וגם שמא יאנסו או אפילו יפשעו ולא יקימו את הבית החדש. הלכה זו נפסקה גם בשולחן ערוך סימן קנב. על פי הנחה זו חידש הט"ז שבמקומות בהם יש בית כנסת אחר בו אפשר להתפלל עד שייבנה החדש מותר יהיה להרוס את הבית הראשון על אף שעדיין לא נבנה השני. אמנם המגן אברהם דבק באיסור המוזכר בשו"ע גם במקום שבו מצויים בתי כנסת.

להלכה נפסק בספר "משנה ברורה" ובספרי פוסקים נוספים כי מותר במקרה כזה להרוס את בית הכנסת עוד קודם בניית החדש כשההגבלה הברורה היא שיש למתפלים מקום נוסף ומרווח להתפלל כגון בית כנסת שכן או שכירת מבנה זמני.

 

לסיכום:

א] אסור בשום פנים להרוס בית כנסת גם אם יש עליו צו הריסה מן השלטונות.

ב] אם מטרת פעולת ההריסה היא בנייתו של הבית במקום אחר, מרווח וחדש יותר, התירו הפוסקים האחרונים להרוס את הבית הראשון ובלבד שיש למתפללים מקום אחר ומרווח, בו יוכלו בינתיים להתפלל.