בינה מלאכותית לגבאי: מה אפשר להפקיד בידיה ומה לא

שולחן עבודה עם מחשב נייד, פנקס וכוס תה באור בוקר

בפברואר 2025 מתחה השופטת גילה כנפי-שטייניץ בבית המשפט העליון ביקורת על עורכת דין שהגישה עתירה שנשענה על 36 פסקי דין. לפי הדיווח של ICE, חמישה מהם לא היו קיימים בכלל, ובהפניות נוספות נמצאו טעויות וציטוטים בדויים. השופטת לא נקטה סנקציה, כי זה היה המקרה הראשון מסוגו שהובא בפני בית המשפט, אבל הזהירה שבמקרים עתידיים בתי המשפט עשויים להטיל על עורכי דין הוצאות אישיות. היא הוסיפה שאין לפסול שימוש בבינה מלאכותית, ושצריך להשתמש בה באחריות ובעין ביקורתית. את אותו כלל כדאי לאמץ גם בבית הכנסת. בינה מלאכותית לגבאי יכולה לחסוך שעות של עבודה משעממת, ובאותה מידה היא יכולה לכתוב בביטחון מלא דברים שלא קרו.

כלי צ'אט כלליים, מהסוג שזמין בחינם בדפדפן ובטלפון, מתאימים בעיקר לניסוח ולסידור. בפוסט דעה שפורסם במאי 2026 ב-Times of Israel מפרט יושב ראש הנהלה לשעבר של בית כנסת שימושים כמו ניסוח הודעות שגרתיות, סידור מידע ותמיכה בתהליכי תכנון. אלה שימושים טובים להתחלה, כי טעות קטנה נתפסת מהר.

הודעה ללוח המודעות או לקבוצת הוואטסאפ היא דוגמה פשוטה. כתבו לכלי את העובדות היבשות (מה, מתי ואיפה) וביקשו נוסח קצר ומנומס, אפילו שלוש גרסאות. אחר כך בחרו אחת ותקנו בה מה שלא נשמע כמוכם. בהודעת תודה או בתזכורת לתורנים אפשר לעבוד כך: בקשו נוסח כללי עם סימון [שם] במקום כל שם, ואת השמות הקלידו בעצמכם בסוף.

כשמגיע טקסט ארוך שפורסם לציבור, כמו הודעה מהרשות המקומית או הנחיות לבתי כנסת, אפשר להדביק אותו ולבקש סיכום בחמש נקודות. ההנחיות של משרד הקבינט הבריטי לעובדי מדינה מציעות שימוש דומה: רקע על נושא לא מוכר וסיכום מאמרים ציבוריים. אם כתבתם לעצמכם נקודות מישיבת ההנהלה, אפשר לבקש שהכלי יסדר אותן לפי נושאים, אחרי שהוצאתם מהן שמות וסכומים.

גם רעיונות לאירוע קהילתי או לקידוש חגיגי אפשר לבקש מהכלי. בקשו חמישה רעיונות, בחרו אחד והניחו את השאר בצד. אפשר לבקש עזרה גם בסידור רשימת משימות לשבוע: כתבו הכול בבלגן וביקשו סידור לפי יום ודחיפות. שימוש נוסף הוא תרגום של הודעה קצרה למתפללים שעברית אינה שפתם. את התרגום כדאי להראות למי שדובר את השפה לפני שתולים אותו על הלוח.

מה לא מוסרים לה

מה שמקלידים לכלי צ'אט ציבורי לא נשאר אצלכם. לפי הרשות הלאומית לאבטחת סייבר של בריטניה, הספק רואה את השאילתות ושומר אותן, וכמעט בוודאות ישתמש בהן בשלב כלשהו לפיתוח השירות. הספק או שותפיו וקבלני המשנה שלו עשויים לקרוא אותן. שאילתות שמורות עלולות גם להיפרץ, לדלוף או להיחשף בטעות לציבור, והרשות ממליצה לא להכניס מידע רגיש לכלי צ'אט ציבורי. ההנחיות לעובדי המדינה הבריטיים אומרות את אותו דבר, במילים פשוטות יותר: אל תזינו מידע אישי או רגיש.

בבית כנסת המשמעות ברורה. אין למסור שמות ופרטים אישיים של מתפללים, מצב משפחתי או אבלות, סכומי תרומה ונדרים של אנשים מסוימים, מספרי טלפון, כתובות וסיסמאות. הכלל הפשוט הוא שמה שלא הייתם תולים על לוח המודעות, לא מקלידים לכלי. מי שמחזיק רשימת מתפללים עם פרטים אישיים ורוצה לדעת מה מותר לעשות בה, צריך להתייעץ עם עורך דין, ולא לנחש.

וכל מה שיוצא מהכלי עובר בעיניים לפני שליחה, בלי חריגים. ההנחיות הבריטיות מזהירות שגם תשובה שנשמעת בטוחה צריכה בדיקה מול מקורות אמינים, ושאותה שאלה עלולה לקבל תשובות שונות. תאריך, שעה, שם של אדם וסכום הם הדברים הראשונים לבדוק, כי טעות בהם תגיע לכל המתפללים. שאלות על שימוש בטכנולוגיה בשבת ובחג אינן חלק מהמאמר הזה ומופנות לרב.

מחר בבוקר אפשר לנסות את זה על הודעה אחת שאתם כותבים ממילא כל שבוע, עם העובדות היבשות בלבד. ובקיצור:

  • מוסרים עובדות יבשות, בלי שמות ובלי סכומים.
  • מבקשים ניסוח, והחלטות נשארות אצלכם.
  • בודקים תאריכים, שעות ושמות מילה במילה.
  • הנוסח הסופי הוא שלכם.

המידע כללי ואינו מהווה ייעוץ. לשאלות הלכה פנו לרב המקומי, ולשאלות משפטיות לעורך דין.