חודש אדר, מצפים לגאולה: ממקדש מעט, לבית המקדש

חודש אדר הוא בשבילי הכנה לקראת הגאולה, שכן הוא החודש הסמוך לחודש ניסן שהוא בעצם חג הגאולה, וכבר הבטיחה התורה, "הן גאלתי אחרית כראשית". מה שנשאר הוא רק לחכות ולצפות ולהתכונן ליום הגדול. המעניין שרצף הפרשיות שלפנינו מדברות על הכנת בית המקדש.

בפרשת תצווה " וקדשתי את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי, ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלוקים", (כט-מד).

מפרשיות השבוע אנו למדים כיצד הקב"ה מורה למשה רבנו ע"ה לצוות את עם ישראל לעשות את כלי המקדש, הלבושים של הכהן ובניית בית המקדש. בואו נכנס רגע למנהרת הזמן אחורה, לתקופה בה עם ישראל יוצא ממצרים ונכנסים למדבר הגדול ומקבלים את התורה בנעשה ונשמע.

עכשיו הרגע הגיע להכין את הכלים למקדש והבגדים... כולם מגובשים למטרה אחת, אחד נותן כסף השני זהב, השלישי הארגמן והרביעי את הידע למלאכת הקודש... איזה ריגוש וכמיהה יש בעם ישראל, כולם ממהרים ומצפים לרגע הגדול לחנוך את המשכן וכליו. עד לרגע המעמד הגדול שהשכינה יורדת מהשמים ומקדשת את הכלים ואת אהל  מועד ואת המזבח ואת משרתי הקודש.

גם בתקופת שלמה המלך ע"ה עת התחזק על מלכותו, כפי שמובא (דברי הימים- ב') גמר בליבו לבנות בית לד', ולהכניס את ארון האלוקים ואת המזבח הנחושת אשר עשה בצלאל בן אורי  במדבר. "ויספור שלמה שבעים אלף איש סבל ושמונים אלף איש, חוצב בהר ומנצחים עליהם שלשת אלפים ושש מאות" (ב-ב). "ויחל שלמה לבנות את בית ד' בירושלים בהר המוריה.."(ג-א).

לא חסך שלמה המלך ע"ה כל כסף ,זהב ואבנים טובות, לכבוד הבית כפי שמתואר בד"ה כנ"ל.

והנה הרגע הגדול: "ותשלם כל המלאכה אשר עשה שלמה לבית ד', "אז יקהיל שלמה את זקני ישראל ואת כל ראשי המטות.." כולם מתרגשים מרגע המעמד, הכהנים מטהרים הלוים משוררים וישראל מוזילים דמעות של ריגוש.

לא אחסוך מכם קוראים יקרים, את התחושות שהיו לי, כאשר שמעתי שמחליפים את השטר של  החמישים ₪, ולא רק בגלל הערך המוסף שכתוב על השטר. המתבונן בדברי המשורר ש"י עגנון הלוי ז"ל יקבל מעט מזעיר מאותם רגעים של כיסופים לבניין בית המקדש, וכך הוא כותב:

מתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס מלך רומי את ירושלים וגלה ישראל מארצו נולדתי אני באחת מערי הגולה. אבל בכל עת תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים. בחלום חזון לילה ראיתי את עצמי עומד עם אחי הלווים בבית המקדש כשאני שר עימהם שירי דוד מלךישראל. נעימות שכאלה לא שומעת כל אוזן מיום שחרבה עירנו והלך עמה לגולה. חושד אני את המלאכים הממונים על היכל השירה שמיראתם שאשיר בהקיץ מה ששרתי בחלום השכיחוני ביום מה ששרתי בלילה, שאם היו אחי בני עמי שומעים לא היו יכולים לעמוד בצערם מחמת אותה הטובה שאבדה להם. כדי לפייס אותי על שנטלו ממני לשיר בפה נתנו לי לעשות שירים בכתב. ציטוט.

ובנימת דבריו של המשורר שמואל יוסף עגנון הלוי ז"ל, ראוי ונכון שאנחנו הגבאים והרבנים הממונים על "בית מקדש מעט", שהוא בית הכנסת, נפעל בכל כוחנו במעשים שיביאו לקירוב הגאולה, היינו להדר ולרומם את בית ה' ולהביא אהבה ואחווה שלום ורעות במחננו, כי אין אחד מאיתנו שלא מתגעגע לבנין בית המקדש, והכי חשוב להתפלל ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים, אמן.