בת מצוה

נערה, שהגיעה לגיל שתים עשרה שנה ויום אחד. היא נחשבת אז בוגרת ובת עונשין - אותו מעמד, שזוכה לו הנער שנה אחת מאוחר יותר.

גיל המצוות נקבע לבת כהלכה למשה מסיני.

הנערה מקדימה את הנער בהתפתחותה הנפשית, הרוחנית והגופנית, ועל כך מעיד הדרש על הפסוק, העוסק ביצירת חוה: "ויבן ה' אלקים את הצלע": ויבן - מלשון בינה, שבינה יתירה ניתנה באשה, אפילו יותר מאשר באיש.

אף שנערה פטורה מן המצוות המעשיות, המוטלות על הנער שנכנס למצוות, נהוג לציין את המאורע בסעודת מצוה, ובה תשמיע ותדרוש מדבריה.