בשני הפרקים שלהלן נבחן ב"ה את שאלת ההגהה בשתי צורותיה העקריות: ההגהה הידנית והגהת מחשב המקובלת מאד בשנים האחרונות. בפרק השני שיופיע בגליון הבא בעזרת ה' נשוחח עם הרב אהוד מנדלוביץ ראש מכון 'תפארת סת"ם' לבדיקת ספרי תורה ממוחשבת. מלבד ההסברים הקלאסיים לבדיקה הממוחשבת נתוודע גם לחידושים האחרונים בתחום ולמיומנויות הנדרשות לצורך בדיקה כזו.

 

בפרק זה נעסוק בבדיקה הראשונה, היא הבדיקה הידנית. לאחר שנסתיימה כתיבת ספר התורה חובה לשלוח את היריעות למגיה שיבדוק את כשרות האותיות ואת שלמות הספר לאחר בדיקת הסופר עצמו. מקובל בעולם משום מה, שתפקיד המגיה הוא מקצוע קל שדורש רק לעבור על האותיות במהירות. לאמיתו של דבר בדיקת הסת"ם מחייבת ידע רב בצורת האותיות ובדברי הפוסקים. המגיה צריך לדעת את כל הדינים שהסופר צריך לדעת כגון 'חוק תוכות', 'כסדרן' 'לשמה' וכו'. ישנם 2 סוגי מגיהים, מגיה מתקן ומגיה בודק. המגיה המתקן, בקי גם בהלכות סת"ם.

 

 

הסיבה שהמגיה נדרש להיות בעל רמת ידיעות גבוהה משל הסופר היא משום שהסופר צריך לדעת איך לכתוב את האותיות, אך המגיה צריך לדעת גם את כל סוגי השינויים בצורת האותיות. בנוסף נדרש המגיה להיות בעל חוש ביקורת מפותח, ויכולת ריכוז גבוהה [עיין בזה גם בספר יריעות שלמה חלק א, וראה בזה שם עוד התייחסות לשאר הענינים המוזכרים כאן]. אגב, מחמת הזהירות והרגישות הנדרשת מן המגיה יצא מכון הסת"ם המפורסם "משמרת הסת"ם" בראשותו של הרב קליין מבית הדין של הרב וואזנר בקריאה לכלל המגיהים להצטרף ולהתאחד תחת אגודה אחת שתקיים כנסים והשתלמויות לחברי האגודה. נקודה חשובה נוספת: המגיה חייב להיות ירא שמים גדול. עבודת ההגהה היא עבודה דקדקנית וסיזיפית. והפיתוי להקל בה ראש הוא רב.

 

 

קיימים סוגי קולמוסים שונים אתם עושים המגיהים שימוש. מהו הקולמוס המומלץ לבדיקת ספרי תורה או מגילות?

 

בשוק מצוי עט סופרים בשם 'רפידוגרף'. עט זה עשוי מפלדת אל חלד [נירוסטה]. שטח המגע שלו נקודתי, והוא נח מאד לשימוש כמו עט. מצד שני הדיו שבו מתייבש במהירות וצריך לנענע אותו מידי פעם בעת התיקון.

 

 

בסוגיית בדיקה המחשב, ניגע ב"ה בגליון הבא, אך על קצה המזלג נציין, כי פעמים רבות נמצא שלאחר בדיקה המחשב נמצאו טעויות לא מעטות. בספר יריעות שלמה מביא את דברי הרב קליין בעל המשנה הלכות שסיפר על ספר תורה בניו יורק שעבר בדיקת מחשב כתיקנה ובשעת קריאת התורה התגלה כי במקום שיהיה כתוב "ויאמר משה אל פרעה" היה כתוב "ויאמר משה אל ה'". הסיבה לכך נובעת מהעובדה שהמחשב לא היה מכוייל או שמפעילו לא היה מרוכז. סיבות נוספות לכך יצויינו כאמור בגליון הבא.

 

ישנם ספרי תורה הנכתבים על קלף משוח, כלומר קלף שנמשך בסיד המקל על עבודת הכתיבה [במאמר המוסגר אציין כי על אף שספר תורה זה כשר, ראוי לכתחילה לקרא בספר תורה שאינו 'משוח', עיין ילקו"י ח"ב ע' תקג]. בספרי תורה אלו מצוי שעל הכתב נראית שכבה דקה לבנה. השכבה הזו נובעת מהמגע של הכתב בחלק האחורי של הקלף שעליו יש עדיין גרגירים זעירים של סיד. כדי להסיר ת הלבנונית אפשר להעביר מחק על האותיות, והן חוזרות לצבען השחור המקורי. חשוב להדגיש כי גם הפעולה הזו כדאי לעשות על ידי מגיה מוסמך.

 

אחד מידידי הטובים, בעל מכון להגהה סיפר לי את הסיפור הבא: בשכנותו מתגורר מגיה שנחשב למגיה מוסמך ומעולה. כל התכונות הנדרשות קיימות אצלו. הוא ירא שמים, עניו, מסור, ובעל ניסיון של עשרות שנים. יתירה מזו, לאיש היו המלצות מגדולי הרבנים בתחום שתיארו אותו כמגיה מומחה. והנה בזמן האחרון מתברר כי מזוזות וספרי תורה שיצאו מתחת ידו היו עמוסים בטעויות מביכות כמו דיבוקים גסים שהיו מתגלים גם לעין של מגיה מתלמד. כיצד ארע הדבר? התשובה מדהימה בפשטותה: המגיה היה אדם מבוגר, והגיל נתן בו את אותותיו. הראייה שלו כבר לא חדה כשהיתה ולכן גם טעויות בסיסיות ביותר נעלמו מנגד עיניו. המלצת הרבנים עליו היתה נכונה אלא שהיא ניתנה שנים ארוכות קודם לכן. כעת איש לא מהין להעיר לו או להסביר לו כי הוא כבר מבוגר מידי למלאכה קשה זו.

 

 

 

אם נמצאו לאחר ההגהה טעויות אי אפשר לתבוע את המגיה. כך פסק אב בית הדין מודיעין עילית הרב אולמן. גם המגיה הוא בסופו של אדם בן אנוש וטעויות קורות ותמיד יקרו.

 

קורה לא אחת, שבשעת ההגה נופלת טיפת דיו מקלומוסו של המגיה והיא פוסלת את ספר התורה התפילין או המזוזות. האם המגיה צריך לשלם על כך?

ובכן אם הוא מומחה ובדק בחינם הוא פטור. אם עשה זאת תמורת שכר הוא חייב. ומצוי שיש מגיהים שמתנים מראש ששכרם כולל הגהה אך ללא כל אחריות. במקרה כזה, פטור המגיה אך הפסיד את שכרו.

 

כשהסופר כותב כדאי מאד שיסמן את הבעיות שצצות תוך כדי עבודה ולא יסמוך על כך שהמגיה ימצא אחר כך. רצוי שהסופר יתקן קודם כל את הטעויות שלו כדי שלמגיה יגיע הספר עם מעט טעויות ככל שניתן. כמובן שמבחינה סטטיסטית, כאשר הסופר מתקן את הטעויות או מסמן אותם, הסבירות כי ימצאו בספר התורה הזה טעויות - תפחת.