בטורי הקודם עסקתי בנושאי הלוואות מעמותה לעמותה, וציינתי כי אשתדל לסיים אותו ברשימתי הנוכחית.
פתחתי את מאמרי בכך שישנם לא מעט בתי כנסת שמתקשים 'לעמוד על רגליהם' והם מבקשים סיוע מעמותות של בתי כנסת גדולים ועשירים. הדבר כפי שהוכר מותר על פי חוק, אך יש לכך מספר תנאים והגבלות.
בקצרה אזכיר כי התאגיד הלווה, כלומר בית הכנסת הנזקק נדרש להיות תאגיד ללא מטרות רווח.תנאי נוסף הוא שמטרות התאגיד הלווה הינן מטרות דומות למטרות של העמותה המלווה, במילים אחרות, עמותה של בית כנסת רשאית להלוות כסף לעמותה אחרת של בית כנסת.
כמו כן דורש החוק כי ייחתם הסכם הלוואה בין העמותה לתאגיד הכולל תנאי הלוואה סבירים, לרבות שיעור הריבית, תנאי ההחזר ומועד הפירעון.
פרט זה חשוב הוא במיוחד שכן מנהלי עמותות המבקשים לעזור עשויים שלא להתייחס ברצינות לדרישה זו ולהעניק מכספם ברוחב לב וללא כל הגבלה. בהקשר זה חשוב לציין תנאי מרכזי נוסף והוא שהוסדרו בטחונות סבירים לפירעון ההלוואה. כלומר, בית הכנסת הלווה, העמיד בטחונות מהם יוכלו המלווים לגבות במידה ובית הכנסת לא יוכל לעמוד בפירעון החוב.
נקודה חשובה נוספת עליה יש להקפיד היא שההלוואה לא פוגעת בבית הכנסת המלווה, ובלשון החוק: " אין במתן ההלוואה כדי לפגוע בפעילות העמותה המלווה, ובין היתר שסכום ההלוואהיהיה סביר ביחס למחזור השנתי, ושסכום ההלוואה והתקופה שנקבעה להשבת הכספיםאינם מונעים או מעכבים מימוש של תוכניות העמותה המלווה".
בית הכנסת המלווה אמנם עתיק נכסים אך הוא מקיים בכל שנה יריד יהדות גדול ברחבת בית הכנסת. כדי לקיים את היריד משקיע בית הכנסת 200 אלף שקלים מידי שנה בפרסום, בהקמת דוכנים, ובתשלום לאנשי מקצוע ומרצים. בשנה בה הלווה בית הכנסת כסף לבית הכנסת השכן, נותר בקופה סכום נמוך של 100 אלף שקלים, ובית הכנסת לא יכול לקיים את יריד היהדות הקבוע. במצב כזה אסור לו, על פי חוק העמותות, להלוות לבית הכנסת שכן הדבר פוגע בפעילות העמותה המלווה ובמקרה הזה בית הכנסת העשיר.
שני תנאים חשובים נוספים סובבים סביב ציר הנאמנות של העמותה הלווה. הרציונאל העומד מאחורי תנאים אלו זהה לקודם: אם בית הכנסת המלווה לא משוכנע שבית הכנסת הלווה מסוגל להחזיר את הכסף הרי שפוגע הוא בעמותה שהוא מפעיל והדבר אסור על פי החוק.
ובכן על פי החוק וועד עמותת בית הכנסת המלווה רשאי להלוות כאשר הוא משוכנע יש לעמותה הלווה יכולת לעמוד בהחזר ההלוואה במועדים שנקבעו. שוב, חמלה, רחמים, ורצון לעזור לא מספיקים במקרה זה, בית הכנסת צריך להיות משוכנע ולפעול כ'איש עסקים' הבוחן את בית הכנסת הלווה האם מסוגל הוא לעמוד בפרעונות.
תנאי נוסף הוא התנהלותם של הלווים בהיבט הכספי - כלומר התנהלותם של חברי וועד בית הכנסת הזקוק לעזרה על פי מיטב ידיעתם של המלווים, ובלשון החוק: "למיטב ידיעת הועד ועל סמך נתונים שהוצגו לו אין ליקויים משמעותיים בהתנהלות העמותה הלווה.
אם העמותה הלווה, הגיעה לשפל כספי בעקבות התנהלות לקויה, כאשר הדגש הוא על 'משמעותית', בית הכנסת לא רשאי להלוות. הרציונל: ההתנהגות הלקויה תחזור על עצמה ושוב לא יוכל בית הכנסת להשיב את ההלוואה.
ברור כי כאשר הליקויים הם ברמת הסבירות, מה שמכונה 'טעות אנושית' סבירה, סעיף זה לא רלוונטי, ומכל מקום ראוי לבחון היטיב פרטים אלו קודם מתן ההלוואה.
נושא הלוואות מעמותה לעמותה הינו רחב, ובטורי הבא אעסוק בזה עוד כדי להשלים את התמונה שכה אקטואלית לבתי כנסת רבים.