- אתם כאן:
- עמוד הבית
- מדריך לגבאי
- התנהלות כלכלית
- התנהלות מול גורמי עירייה וממשלה
התנהלות מול גורמי עירייה וממשלה
- פרטים
- קטגוריה: התנהלות וכספים
- פורסם בשני, 22 דצמבר 2008 09:28
- נכתב על ידי איגוד בתי הכנסת
התנהלות מול גורמי עירייה וממשלה
בית הכנסת – כמוסד קהילתי, חייב לדעת להתנהל מול גורמים מוניציפליים וממשלתיים, ולנסות לקבל משאבים מגופים אלה. הכרת מקורות תמיכה אלה יאפשרו הזרמת כספים לקיום פעולות תרבות וחברה. ראשית. כדאי לקיים את הפורמט המשפטי של בית הכנסת כעמותה, וככזו עליה להגיש דו"חות מלאים, מאושרים על-ידי רו"ח ולקבל אישור שנתי של הממונה על העמותות במשרד המשפטים. לעמותה קל יותר לקבל כספים ממשרדים ממשלתיים ועירוניים.
כדאי להכריז על בית הכנסת גם כמרכז קהילתי, המעניק שירותי חברה, רווחה ותרבות לחבריו ולסביבה כולה.
כמרכז קהילתי עשוי בית הכנסת ליהנות מתקציבים קבועים בהקצאות העירייה (יש ליצור קודקס פעולות שנתי ולהגישו בזמן, קודם לינואר של כל שנה חדשה) וכן מימון של מחלקות תרבות ותרבות תורנית ברשות המקומית או במועצה הדתית – אם קיימת.
מעבר לכך, ניתן לפנות לגופים נוספים רבים לתמיכה:
א. הרשות הארצית לשירותי דת(לשעבר משרד הדתות) להשלמת מבנים, תוספות בנייה וקיום תת-מוסדות: מקווה, אולמי חתונות ושמחות, ספריה וכד'.
ב. משרד החינוך והתרבות: האגף לתרבות תורנית, לקבלת סיוע לקיום פעילות תרבותית, מוזיקלית (ערבי זמר חסידי, חזנות, ליטורגיקה, פיוטים וזמר מזרחי), מינהל התרבות הכללי – אם ניתן לקיים במסגרת בית הכנסת פעילות מתמשכת או מופעים קולוסליים שהם מעבר לקנה המידה הקהילתי: פסטיבלי מוזיקה, קולנוע יהודי, תיאטרון לנוער, פעילות חוגית לנשים ותנועות הנוער.
ג. משרד התיירות: אם יש בפעילות כדי לגרום למשיכת תיירות פנים וחוץ (פסטיבלים, מיזמים) ניתן להגיש בקשה לסיוע ממשרד התיירות.
ד. משרד הקליטה: אם מתקיימת פעילות עבור עולים חדשים הנמצאים בשכונה/קהילה – שיעורי עברית, יהדות, הכנה לבר-מצווה (גם מאוחרת) או נישואין (שלא נעשו כדמו"י). ניתן לקבל לכך תמיכה ממשרד הקליטה המחזיק קרנות מיוחדות לצורך זה. אגב, ניתן לקבל מוזיקאים-כלייזמרים, עולים אם לא מלאו עשר שנים לשהותם בארץ, כדי להשתתף בחגיגות, מופעים ומסיבות הנערכות בקהילה. משרד הקליטה הוא המשלם להם.
ה. מפעל הפיס: לרשותו קרן התומכת בפעילות חברתית ותרבותית. יש ליצור מופעים מרתקים ויצירתיים: תערוכות של אמנות יהודית ויודאיקה, ערבי תיאטרון יהודי וחדשנות מוזיקלית:הרכבים מיוחדים, חידוש מסורות פולקלוריסטיות ומוזיקת-עדות, הומור יהודי לתפוצותיו וכד'. על-פי רוב נענית הנהלת מפעל הפיס ליוזמה. ניתן להיעזר במפעיל האזורי-מקומי כדי לקבל המלצה לקבלת התמיכה.
ו. בנקים, חברות קבלניות: נענות להעניק חסות לאירועים מקומיים. ניתן להסתייע בסניף המקומי כדי להיות מומלצים אצל הגוף המרכזי התומך.
ז. מקומונים ורדיו אזורי: הפריסה של תחנות הרדיו האזוריות והתפתחות המקומונים מאפשרת שיתוף פעולה ומיזמים של קו-פרודוקציה עם גופים אלה. גם אם אין מדובר בתמיכה כספית, יש הד רב לשת"פ זה, אם גופי המדיה הללו יתנו פרסום למופע או אירוע, כך "ירוויחו" תרומה שלהם למען הקהילה.
ח. אמנות לעם: מסבסדת אמנם הצגות ומופעים מוזיקליים ומביאה קהלים מחוץ ליישוב לאירוע שהוא מקורי ומהווה תרומה תרבותית. "אמנות לעם" פועלת במסגרת משרד החינוך.
ט. הסוכנות היהודית: במסגרת פרויקט "ישראל" שלה, תומכת בקיום אירועים לעולים חדשים וכן אירועים כלליים. גם כאן רצוי לקבל המלצה מן הגוף האזורי של הסוכנות היהודית/ההסתדרות הציונית.
י. קרנות: קרן רש"י, קרן וותיקי קופת-עם (בל"ל של היום), קרן אתגר, קרן גשר, צו-פיוס (קרן אביחי) תומכות אף הן בכל סוגי אירועי תרבות יהדות-דת וחברה. פעילויות המשלבות אוכלוסיות דתיות וחילוניות עשויות לקבל תמיכה מיוחדת.
יא. ההסתדרות הכללית, הסתדרות הפוהמ"ז: להסתדרות הכללית, כן תתפלאו, מדור לעובד הדתי ויש לו תקציבים לעזרה להקמת ספריות (תורניות וכלליות מותאמות לנוער ולילדים למשל) וכך גם הסתדרות הפוהמ"ז באמצעות עמותות הקשורות בהן (חזון, מורשת).
יב. אמונה: תנועת אמונה תאד"ל (תנועת האישה הדתית לאומית) עשויה לסייע לחוגי נשים, לימודי תנ"ך ויהדות, חוגי אמנות, אומנות, ספורט והתעמלות נשים. אין לפסול פנייה גם לנעמ"ת וויצ"ו בעזרה לקיום חוגים כאלה, במיוחד אם יש רקע סוציאלי לפעילות זו.