ידיעה תמימה שפורסמה באתר הדתי-לאומי ערוץ 7 צדה את עיני, והעלתה בי שורה של הרהורים אודות תפקידינו כגבאים בבתי הכנסת הנחשבים למה שקרוי היום 'אורטודוקסים', להבדיל מאלו הרפורמים, הקונסרווטיבים והניאולוגים.
הידיעה דיווחה כי בית כנסת אורתודוקסי-ליברלי מוביל בעיר ניו יורק יחדל ממנהגו, להודיע על "נישואים" חד מיניים ולברך את הזוגות, לאחר שהתקבלה דרישה ברוח זו מארגון ה-OU.
גיא כהן, שפרסם את הידיעה ידע לספר כי בית הכנסת Hebrew Instituteבריברדייל שבצפון רובע ברונקס החליט על שינוי המדיניות אחר שה-OUפרסם את עמדתו בנושא, בתגובה לתלונות שהתקבלו מבתי כנסת אחרים, פחות ליברליים, החברים בארגון.
"עמדתו החד משמעית של ה-OUהיא שלתמוך או לחגוג התנהגות שההלכה אוסרת עליה, היא בלתי ראויה באופן יסודי", הודיע הארגון. "לפיכך, מתן ברכה או עידוד ממסדיים (מפורשים או משתמעים) של כל התנהגות המנוגדת להלכה היא פעולה שאסר לאף בית כנסת אורתודוקסי להתיר".
מה שאומר הארגון בעצם הוא, שבית כנסת, למרות שחלק מחברי קהילתו המסורים נוהגים באורח חיים מסוים, לא יכול לשתף פעולה או לעודד עם כל התנהגות המנוגדת להלכה. מה היא הלכה? שולחן ערוך כמובן, על ארבעת חלקיו המקוימים בקפדנות על ידי כל יהודי המכנה את עצמו כאורטודוקסי.
בעיני יש לאמירה הזו משמעות מרחיקת לכת מעבר לנושא הקונקרטי של נישואין שאינם על פי הלכה. שכן בהחלטתו של ארגון OUמופיעה אמירה עקרונית ולפיה בית הכנסת כמוסד אינו צריך לשתף פעולה עם כל תופעה המנוגדת להלכה היהודית, גם אם הנוקטים בה הם חברים מסורים של הקהילה.
זו אינה אמירה של מה בכך.
האם בתי כנסת בהם מתפללים לא מעט אנשים מודרניים, המגיעים לבית הכנסת ברכבם ומחללים את השבת באופן מוצהר וגלוי צריכים לעודד את הופעתם בבית הכנסת?
אולי העובדה שהביקור בבית הכנסת כרוך בהכרח עם חילול שבת צריך להוביל את ראשי המוסד להכריז כי הם אינם מוכנים לקבל התנהגות מן הסוג הזה?
בייחוד אמורים הדברים בשמחות ובאירועים בהם משתתפים המונים המגיעים בכלי רכב ובית הכנסת מקיים אירוע גדול ומרשים שלא יכל להיות כזה ללא חילולי שבת הכרוכים בכך. האם הדבר נכון?
דוגמה נוספת: ישנם מתפללים שנישואיהם אינם עונים בדיוק לדרישות ההלכתיות. לא מדובר דווקא בנישואים חד מיניים כמתואר בכתבה אלא אף בעבירות 'קלות' לכאורה.
כהן שנשא גרושה, אדם שחי עם זוגתו ללא חופה וקידושין, נישואין עם בני ובנות זוג שעברו גיור מקל שנושא על גבו לא מעט חששות ופקפוקים וכמובן, כמו שנפוץ בחו"ל נישואין עם בן או בת זוג שאינם יהודים.
אנשים אלו חברים בקהילה וחפצים להתפלל בה, וכשהם עולים לתורה למשל, בית הכנסת מברך אותם ואת משפחתם, האם הדבר ראוי? האם בכך לא מעודד בית הכנסת התנהגות המנוגדת להלכה היהודית?
יש שיאמרו, מה בכך שהאיש אינו מקפיד על ההלכה הפסוקה, די לנו בכך שהוא מגיע לבית הכנסת, חפץ להתפלל ולקשור את עצמו לעם היהודי ולתפילה הדתית. אין זה עסקנו, יאמרו הנוקטים בגישה זו, כיצד הוא הגיע לבית הכנסת, עם מי הוא נשוי, ואיזה גיור בדיוק עברה אשתו.
אולם צריך לזכור שבית כנסת אינו רק מקום להתכנסות חברתית ואפילו דתית. בית כנסת הוא מקום משכנו של האל, אתו נפגשים בניו כדי להתפלל אליו כחלק מן המצווה והאמונה היהודית. האם מי שבמעשיו מצהיר באופן הגלוי ביותר כי הוא אינו מכבד את הקונספט הזה ראוי לקבל הכרה ועידוד מבית הכנסת?
אין חולק על כך כי יש לכבדו ולקרבו, ואין כאן חלילה כל קריאה לפגיעה או לביזוי של אדם כזה, אך דומה כי בהחלט מותר להעלות את האפשרות כי בתי הכנסת יאמצו לחיקם מערכת כללים מסוימת, כיצד יש להתמודד עם תופעות ועם אישים שאינם מוכנים לקבל עליהם את ההלכה היהודית אך מבקשים הכרה, ברכה ועידוד מן המוסדות הנושאים את דברה.