בלוגבאי: האם לתת צדקה לקבצן שלבוש כרב?

• הדפסה
• דואל

פרטים

קטגוריה: בלוגבאי

פורסם בראשון, 16 אוקטובר 2016 02:46

נכתב על ידי דוד דואק

לקראת הימים הנוראים הייתי מבקש להעלות נקודה עליה חשבתי רק בחופשת הקיץ האחרונה, כשביקרתי בבית כנסת של אנשים אמידים באחת מפינות הארץ או העולם...

היה זה לאחר תפילת ערבית כאשר יהודי נשוא פנים, מעיל רבני וזקן מרשים השיב בברכת שבת שלום למתפללים שבירכו אותו.

הבנתי שמדובר ברב חשוב, שכן הבחנתי גם כי הוא ישב בכותל המזרח של בית הכנסת, וניגשתי אף אני לברכו בברכת שלום. משם פניתי אל ידידי שאירח אותי ושאלתי אותו לשמו של הרב החשוב שהתארח בבית הכנסת.

להפתעתי 'עיקם' המארח שלי את אפו, והפטיר בכעס: 'גם כן עוד רב'.

מדוע אתה מתבטא כך? שאלתי, והלה השיב כי, האיש הזה לא רב ולא חצי רב, אני מכיר אותו, הוא מגיע לכאן כדי לאסוף כסף, ולהתרים את אנשי הקהילה, שהיא כפי שניתן להבין אמידה ומשופעת בממון.

"הוא מגיע לכאן אחת למספר חדשים, כשהוא עטוף במעיל רבנים, ובהדרת פנים מרשימה, מעניק מברכותיו, ועושה 'קופה' יפה" אמר מארחי בהתמרמרות.

הוא סיפר לי, כי אנשי הקהילה שלו הינם אנשים טובים, אנשי עסקים, אך הם סובלים מתמימות מסויימת. כאשר מבקרים בבית הכנסת אנשים בעלי לשון חלקה, שניחנו בכושר שכנוע ובשפה נכונה, הם מוזילים מכספם.

האם אתה נגד מתן צדקה? שאלתי את ידידי, שהשיב לי בנחרצות כי הוא להיפך, הוא בעד עזרה וסיוע למוסדות צדקה, אלא שגורמים מן הסוג בו נתקלנו לא פועלים למען גופי צדקה אלא בעיקר למען כיסם.

"הם מנצלים את העובדה כי האנשים פה לא למדו בישיבות, והם מתרגשים מכל אדם שנראה רב או תלמיד חכם, ומתוך כבוד, ולפעמים גם מתוך חשש הם תורמים ביד נדיבה".

בשיחה שקיימנו סיפר לי האיש כי לפעמים מספרים המתרימים כי הם פועלים בשליחות מוסד מוכר, אלא שגם אז חלק נכבד, אם לא רוב הכסף זורם לכיסם. האנשים הללו חיים ברמת חיים גבוהה, והם אף מסייעים לילדיהם ורוכשים עבורם דירות יוקרה.

ישנם אנשים עניים באופן אובייקטיבי, מסובבים בצרות והם לא מצליחים לגייס אף לא רבע מן הסכום שמצליחים אנשים אלו לאסוף, האם, כך בן שיחי, הדבר נכון?

כאשר תורמים כסף עליו להגיע ליעדו. הרצון הטוב לעזור למי שמבקש הוא דבר מבורך ומלמד על אופיו הטוב של התורם, ועם זאת, את מצוות הצדקה, ואת מטרתה לא קיים כאשר הכסף הולך לאדם אמיד שהצליח לחלץ סכום נאה בשל מראהו המרשים ולשונו החלקה.

הטיעון של ידידי שאירח אותי באותה קהילה אינו בלתי הגיוני, והבנתי לליבו ולכעסו, כאשר הוא רואה שחבריו האמונים על כיבוד רבנים משלמים לא מעט לאדם שאינו רב, אינו תלמיד חכם, ואינו זקוק לכסף בצורה נואשת.

ועם זאת חשבתי כי גם צד שני למטבע.

האנשים הללו, אמרתי לידידי, מכתתים את רגליהם מבית כנסת לבית כנסת בארץ ובעולם כדי לאסוף כסף. אין זו מלאכה מכובדת, ולעתים לא קרובות היא גם מנחילה לא מעט בזיונות ואי נעימויות.

מדוע האדם עושה את זה? נכון, הוא זקוק לכסף, האם עצם העובדה שהוא מבקש כסף אינה מספיקה כדי לתת לו אותו? העובדה שאינה מוטלת בספק היא שרוב בני האדם לא מוכנים לעשות זאת. מרבית האנשים לא אוספים כסף ומבקשים נדבה גם אם מדובר לכיסם ולא למען מוסד או קרן צדקה.

אם בכל זאת הגיע  האיש למצב שלמחיתו הוא מסתובב בבתי כנסת שונים ובקהלות רבות בארץ ובעולם אות הוא כי הוא נזקק לכך, ורק על כך מגיע לו מתת יד.