מתפללים וגבאים נכבדים.
באתרי החדשות, 'התחבאה' לה ידיעה זניחה למדי שכמעט ולא זכתה לכותרות. הידיעה הזו סיפרה על אירוע חמור שהתרחש בבית כנסת, אך זעזוע אמיתי, כפי שצריך היה להיות – לא התרחש.
מה קרה? מסתבר שבעיר טבריה, בתוך בית כנסת שבמלון 'ליאונרדו', מול ארון קודש, קיבלו משתתפי 'מרתון טבריה' עיסוי על מיטות מסז' כשהם עטויים במכנסיים קצרים, ופלג גופם העליון חשוף.
משתתפי המרתון סביב הכינרת, פשוט ביקשו להתפנק בחדר העיסויים, ומצאו שזה הוקם לכבודם באולם בית הכנסת. בכניסה ל'אולם' אגב, צוין במפורש כי מדובר בבית כנסת.
בעקבות התמונות שפורסמו, סגן ראש העיר הגיע לבית הכנסת ופיקח על הפסקת העיסויים ופינוי בית הכנסת מהמיטות.גם ראש העיר יוסי בן דוד הגיב ואמר: "האירוע הזה נוגע ל-30 רצים מתוך חמשת אלפים. טעות חמורה שנעשתה בתום לב. אנחנו נתחקר את האירוע הזה, אני רואה זאת בחומרה וזה יטופל בחומרה".
מה הטענה שלי? הרי ראש העיר וסגנו גינו טיפלו באירוע? העובדה כי דבר כזה עשוי היה כלל להתרחש. לפני כשנה פרסמתי כאן טור שעסק בפרשת 'הדוגמניות בבית הכנסת'. כזכור, רב בית כנסת בתל אביב איפשר תצוגת אופנה של דוגמניות חשופות בבית הכנסת. הרב טען כי מעולם לא הסכים לתצוגה מן הסוג הזה, ולראייה הציג חוזה בינו לחברת ההפקה בו נכתב כי הארוע צריך לישא אופי צנוע. אני מאמין לו, ובכלל אין רצוני להעלות פרשה זו מן האוב. הייתי מבקש כן להזכיר שוב את טענתי המרכזית אז.
סיפור בית הכנסת והדוגמניות אז, וסיפור בית הכנסת והעיסויים היום, צריכים ללמד אותנו כי המוסד הקדוש איבד מכבודו בעינינו בשנים האחרונות. אם בבית כנסת צועדות נשות אופנה חשופות, וקבוצת רצי מרתון מקבלים בו עיסויים על מיטות כשגופם חשוף - אות הוא כי המקום איבד מערכו ומחשיבותו אצל כולנו.
אילו הדבר לא היה מתפרסם 'ומתפוצץ' באתרי החדשות, איש לא היה שומע על כך מאום. במילים אחרות, תצוגת אופנה בבית הכנסת ועיסויים מול ארון הקודש יכלו לחלוף תחת הרדאר שלנו שומרי התורה והמצוות.
ראש העיר וסגנו, כמו גם המעסים והמועסים אינם הנקודה המרכזית. זו זירה נוספת. העובדה היא כי במקום שהו אנשים רבים: רצי המרתון, המעסים, המעסות, וכנראה גם עובדי המלון, ואיש לא חשב שיש בכך בעייה כפי הנראה.
איך זה ייתכן? כנראה שבתי הכנסת הפכו אצלנו ממקום תפילה, למקום שמהווה הרבה פעמים סוג של מועדון, אטרקציה בידורית, מפגש חברים.
בית הכנסת הוא אמנם מקום שמשרת את הקהילה, והחיבור כמו גם החברות בין האנשים חשובים מאד, אך להפוך אותו למקום של 'חוויה' בלבד, ולשכוח כי בית הכנסת הוא קודם כל מקום קדוש, שהכל מחוייבים בכבודו, עלול להוביל אותנו למקומות לא ראויים.