מאחר שאנו עדיין בעיצומה של המלחמה, והפסקת האש שהוציאה אנחת רווחה מכולנו התלתה שוב כעורבא פרח הייתי מבקש להתייחס לנושא שעלה שוב ושוב בשבועות האחרונים בהקשר לבתי הכנסת.
קיימת תפיסה לפיה, היות ובית הכנסת הוא מקום קדוש אין כלל מה לחשוש מסכנה העלולה להתרחש בו. כך למשל שמעתי שהיו שאמרו שבבית הכנסת לא יפלו טילים ולכן אפשר להתפלל שם ללא חשש.
גבאי מן הדרום, ידיד שלי התקשר וסיפר לי, שעלתה אצלם שאלה: "מה קורה כאשר נשמעת אזעקה והציבור נמצא באמצע תפילת העמידה"? השאלה הזו אגב, נידונה אצל לא מעט רבנים, וגם באתר הזה היא הוזכרה בגליון שעבר.
והנה, למרות התשובה האינסטינקטיבית של רוב הרבנים כי יש לרוץ מיד אל מרחב מוגן, סיפר לי הגבאי כי הרב בבית הכנסת שלהם הסביר להם כי קדושתו של המקום תגן עליהם מפני הטילים ועל כן עליהם להישאר בתפילה בבית הכנסת וכל רע לא יאונה להם.
אדגיש כי אינני מבקש לזלזל בכבוד הרב, של בית הכנסת של ידידי, אך עם כל הכבוד אני חושב שגישתו אינה נכונה. העולם כידוע 'כמנהגו נוהג', והקדוש ברוך הוא לא עושה ניסים באופן קבוע. על האדם מוטלת לעשות השתדלות כדי להינצל מפגעי הזמן, ואין לו לסמוך על הנס.
בגמרא במסכת קידושין מסופר על רב שהגיע לעיר בה היה בבית המדרש שד שהיה מזיק לאנשים. אחד מרבני המקום ידע שהרב האורח הינו רב צדיק, וחשב כי הנה נמצא הפיתרון לבעיית השד שהיה מזיק. הוא ביקש מתושבי העיר שלא יתנו לרב האורח אכסניא והוא ייאלץ לישון בבית המדרש. בלילה, נגלה השד לרב האורח ודומה היה לו כישות בעלת שבעה ראשים. התפלל הרב, וכרע שבע כריעות ובכל כריעה ניתז ראש נוסף של השד.עד שבכריעה האחרונה נעלם השד.
בבוקר שמעו אנשי העיר כי המזיק נעלם ונשמו לרווחה. אז נודע גם לרב האורח על התכנית. הגמרא במסכת קידושין מספרת כי הוא התרעם כששמע על כך. מדוע? הוא חשש שלא יקרה לו נס. הוא חשש שמא השד היה מזיק לו, ולא היה בכוחה של תפילתו להועיל לו.
הרי לנו שגם במקום קדוש אין לסמוך על הנס. גם הגמרא במסכת תענית כותבת: "לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר עושין לי נס, שמא אין עושין לו נס, ואם תימצי לומר עושין לו נס מנכין לו מזכויותיו".
בהזדמנות זו הייתי מבקש להפנות קריאה לחברי הגבאים: מגנו ובטחו את בתי הכנסת שלכם. כל מתנס ציבורי, בית ספר או מבנה קהילתי נדרש לעמוד בתקנים בטיחותיים, מדוע יגרע המקום הקדוש מחובות אלו? מדוע בית הכנסת עשוי להיות מט לנפול, עם גדר לא יציבה, אם ליקויי בנייה חמורים?
הקריאה הזו לא מופנית רק בעת מלחמה, אז יש לדאוג למיגון ולמרחב בטוח, אלא גם בכל השנה. ברזלים ושיירי בנייה, מקומות טיפוס מסוכנים לילדים, גדרות רעועים, חוטי חשמל חשופים. יש בתי כנסת רבים הנבנים בהדרגה מאחר שלמתפללים אין את כל הכסף הדרוש. מקומות אלו מועדים לפורענות, ועל הגבאים לדאוג כי הם לא יסכנו את המתפללים וילדיהם.
'אסור לסמוך על הנס', צריך לזכור, גם לא בבית הכנסת.