דינים ומנהגים לחודש כסלו
- פרטים
- קטגוריה: דינים ומנהגים
- פורסם בשני, 13 נובמבר 2023 12:48
- נכתב על ידי מנהגים
ביום כ"ד בכסליו הוא ערב חג החנוכה ואין אומרים בו תחנון בתפילת שחרית, ואף בתפילת מנחה.
גם כשחל ערב חנוכה בשבת, אין אומרים 'צדקתך' בתפילת מנחה.
עוד קודם תפילת מנחה מכינים את המנורה בבית הכנסת, ויש להקפיד שלא להכינה בשעת התפילה או חזרת הש"ץ.
מצוות הדלקת נר חנוכה
מאחר שדיני החנוכה רבים הם, ואין כאן המקום לפרטם, נסקור בקצרה רק את ההלכות המרכזיות הנוהגות בכל בית ישראל.
מצוות חנוכה נר איש וביתו, כלומר מצווה כי בכל בית יודלק נר אחד, בין שהיו אנשי הבית מועטים ובין שהיו מרובים.
המהדרים מדליקים נרות כמנין אנשי הבית, נר אחד לכל אחד, ולדוגמא אם היו בני הבית 12 אנשים, מדליק 12 אנשים.
המהדרין מן המהדרין, מדליקים לכל אחד מבני הבית כמנין הנרות שבאותו יום, כלומר אם היו בני הבית 12 אנשים מדליק ביום הראשון 12 נרות, בשני 24 נרות ובשלישי 36 נרות וכן הלאה עד ליום השמיני.
לפי מנהגי הספרדים, מדליק בעל הבית בלבד לכל בני הבית. ביום הראשון מדליקים נר אחד, ביום השני שנים, ביום השלישי שלש, וכך עד ליום השמיני.
את החנוכיה מניחים בחלון או במרפסת שאינם גבוהים מעשרים אמה [9.60 מטר]. במקרה כזה, יניח את הנרות בפתח הדירה מבפנים, מצד שמאל של הנכנס בתוך 80 ס"מ מקרקע הדירה ולמעלה משלשה טפחים [24 ס"מ].
לפני ההדלקה מברכים ברכת להדליק נר חנוכה, שעשה ניסים, וביום הראשון גם שהחיינו. לאחר ההדלקה אומרים את תפילת 'הנרות הללו', פרק 'ארומימך ה'', ויש מוסיפים את מזמור 'שיר למעלות אשא עיני', ושרים את פזמון 'מעוז צור ישועתי'.
נחלקו הפוסקים בזמן הדלקת נרות: יש הסוברים כי זמנה הוא אחר צאת הכוכבים כרבע שעה לאחר השקיעה, וכך הוא מנהג הספרדים וחלק מקהילות האשכנזים. לעומתם יש הסוברים כי זמן ההדלקה הוא בתחילת שקיעה החמה וכך נוהגים רבים מן האשכנזים.
נכון להתפלל מנחה בכל יום לפני הדלקת נרות חנוכה וכך גם בערב שבת.
פשט המנהג שמדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת בברכות משום פרסומי ניסא. זמן ההדלקה שם הוא בין מנחה לערבית גם אם לא הגיע זמן צאת הכוכבים. ואין יוצאים ידי חובה בהדלקה זו.
נוהגים לאכול בחנוכה סופגניות מטוגנות בשמן זכר לנס השמן של המנורה, וכן לשחק בסביבונים.
יש קצת מצווה בריבוי סעודות בימי החנוכה ונוהגים לומר בהם זמירות ותשבחות, ואז נחשבות לסעודות מצווה. אין מנהג ללבוש בגדי שבת בחנוכה אם כי יש שנהגו ללבוש בגדי שבת בהדלקה.
בערב שבת מדליקים הנרות כרבע שעה לפני השקיעה, ושמים בכוסיות שבחנוכיה שמן שיספיק עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. את הדלקת נר החנוכה עושים קודם להדלקת נר השבת.
במוצאי שבת קודם מבדילים ואחר כך מדליקים את נר החנוכה. ובבית הכנסת, ראשית מדליקים את נרות החנוכה ואז מבדילים.
את תפילת 'על הניסים' יש לומר בברכת 'מודים', ובברכת 'נודה' בברכת המזון.
ניתן לומר את תפילת על הניסים בתפילת ערבית של ליל חנוכה גם אם מתפללים קודם שקיעת החמה, שעדיין לא הדליקו את הנרות.
אם אמר את התפילה 'ברצה' יצא ידי חובה.
אם שכח לומר תפילת על הניסים, וסיים את ברכת מודים, לא יאמרה בין ברכת 'מודים' לברכת 'שים שלום' מאחר שהאמירה שם מהווה 'הפסק' ונכון שיאמרה בסוף תפילת אלוקי נצור בנוסח "מודים אנחנו לך על הניסים וכו' עד ונודה לשמך הגדול סלה". אם שכח לגמרי את תפילת על הניסים לא צריך לחזור ולהתפלל. גם בברכת המזון, אם לא חתם את ברכת 'נודה' [ברוך אתה ה' על הארץ ועל המזון], יחזור ויאמרה, אולם אם כבר חתם, טוב שבאמצע 'הרחמן' יאמר "הרחמן הוא יעשה עמנו ניסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול וכו'".
קודם תפילת שחרית נוהגים להדליק שוב את נרות החנוכה בבית הכנסת בלא ברכה.
בתפילת שחרית אומרים בכל יום את ההלל השלם לאחר העמידה. ונשים פטורות מכך אף על פי שחייבות בנר חנוכה. אין אומרים תחנון בחנוכה, ולא 'צדקתך' בשבת.
יש נוהגים שבימי החנוכה אין אומרים מזמור של יום רגיל, אלא את 'מזמור שיר חנוכת הבית לדוד.
בכל יום בתפילת שחרית קוראים בתורה בפרשת הנשיאים [פרשת נשא – במדבר ז]. כך שכאשר חל יום ראשון של חנוכה באחד מימות החול, קורא הכהן מפרשת כהנים עד 'ויקריבו אותם לפני המשכן', והלוי קורא משם עד 'ויהי המקריב ביום הראשון', והישראל קורא משם עד 'ביום השני'.
ביום השני קורא הכהן את הפרשה של היום השני [בה סיימו ביום הראשון], עד 'מלאה קטורת'. הלוי קורא משם עד 'ביום השלישי', והישראל חוזר וקורא 'ביום השני' עד 'ביום השלישי'.
ביום השמיני קורא הכהן עד 'מלאה קטורת', והלוי משם עד 'ביום התשיעי', והישראל חוזר וקורא מ'ביום השמיני' עד 'כן עשה את המנורה'.
כאשר חל יום ראשון של חנוכה בשבת, מוציאים שני ספרי תורה וקוראים שבעה עולים בפרשת השבוע, והמפטיר קורא 'מברכת כהנים' עד 'ביום השני' כמו שתואר לעיל. ההפטרה היא 'רני ושמחי בת ציון' [זכריה ב, יד].
בשבת השניה של חנוכה [במידה והיום הראשון חל בשבת 'הראשונה'], קוראים את פרשת השבוע, ובספר השני קוראים מ'ביום השמיני' עד 'כן עשה את המנורה'. ההפטרה היא 'נרות דשלמה' – ויעש חירם וכו' [מלכים א, ז].
ראש חודש טבת שחל לעולם באמצע חנוכה, מוצאים שני ספרי תורה כאשר מדובר ביום חול. שלשה עולים קוראים בפרשת ראש חודש כמידי ראש חודש [צו את בני ישראל: במדבר כח, א], והרביעי קורא את הקריאה המתאימה לאותו יום של חנוכה [הנשיא הרביעי או החמישי וכו'].
כשחל ראש חודש טבת בשבת, מוציאים שלשה ספרי תורה. ששה עולים קוראים בפרשת השבוע. השביעי קורא בספר השני את קריאת ראש חודש, והמפטיר קורא בספר השלישי את בפרשת הנשיאים כלומר את הפרשה המתאימה ליום של חנוכה. המשלים בספר השני אומר קדיש וכך גם המשלים בספר השלישי.
לוקט מספרים רבים בעיקר ספר ילקוט יוסף, וכן נטעי גבריאל, לוח דבר בעתו, לוח ההלכות והמנהגים. המדור נועד לעורר את לב המעיינים בלבד.
