דינים ומנהגים לחודש אדר
- פרטים
- קטגוריה: דינים ומנהגים
- פורסם בשני, 24 פברואר 2020 12:02
- נכתב על ידי דינים ומנהגים
עולם כמנהגו נוהג - סדר המנהגים, המצוות, וההנהגות לחודש אדר ולפורים
בשבת שקודם ראש חודש אדר מוציאים שני ספרי תורה וקוראים בספר השני בפרשת שקלים, ומפטירים "ויכרות יהוידע" [מלכים ב, יא, ד].
בשבת שאחריה מוצאים ספר תורה אחד וקוראים בו את סדר פרשת השבוע כרגיל
בשבת שלפני פורים מוציאים שוב שני ספרי תורה וקוראים בספר התורה השני את פרשת 'זכור' הנמצאת בשלהי פרשת כי תצא ומפטירים "פקדתי את אשר עשה לך עמלק" [שמואל א, טו].
בשבת שאחרי פורים מוצאים שני ספרי תורה ובשני קוראים את פרשת פרה הנמצאת בראש פרשת חוקת ומפטירים "בן אדם בית ישראל יושבים על אדמתם" [יחזקאל לו].
בשבת שלאחריה מוציאים שני ספרי תורה ובשני קוראים את פרשת "החודש הזה לכם ראש חדשים" [שמות יב], ומפטירים ביחזקאל מה "בראשון באחד לחודש תקח פר בן בקר"
משנכנס אדר מרבים בשמחה.
בז' באדר נפטר משה רבנו עליו השלום, ונהגו בירושלים חברי החברא קדישא להתענות בו.
בשלשה עשר לחודש אדר נוהגים לצום את 'תענית אסתר' זכר לצום שצמו היהודים בשושן הבירה, ואם חל בשבת מקדימין אותו ליום חמישי י"א באדר.
יום זה נחשב לתענית ציבור ועל כן נוהגים לומר לו בו סליחות בשחרית בבית הכנסת המצויים ברוב הסידורים. כמו כן קוראים בתורה בשחרית ומנחה בפרשת "ויחל משה" כמו שאר תעניות ציבור.
אחר תפילת מנחה נותן כל אחד זכר למחצית השקל ויש שנהגו ליתנו קודם מנחה. יש הנוהגים ליתן ג מטבעות שיש עליהם שם מחצית זכר למחצית השקל, או ג' מטבעות ממתכת, ויש המקפידים ליתן סכום השווה בערכו לשיעור מחצית השקל.
ליל י"ד באדר הוא ליל חג הפורים דפרזים כלומר חג הפורים בעיירות שאינן מוקפות חומה מימות יהושע [כמו תל אביב ובני ברק למשל].
לפני תפילת ערבית אומרים את מזמור 'על אילת השחר' שהוא מענין היום.
בתפילת שמונה עשרה אומרים את תפילת על הניסים, בימי מרדכי ואסתר וכו'
לאחר התפילה קוראים את מגילת אסתר, והכל חייבים בה.
לפני הקריאה הקורא פושט את מגילת הקלף כאיגרת ומברך 3 ברכות: על מקרא מגילה, שעשה ניסים לאבותינו, ושהחיינו וקיימנו.
נוהגים לומר ארבעה פסוקים של גאולה כל הקהל יחד בקול רם: איש יהודי היה בשושן הבירה, בלילה ההוא נדדה שנת המלך, ומרדכי יצא מלפני המלך, ליהודים היתה אורה ושמחה. בירושלים נהגו להוסיף עוד פסוק: כי מרדכי היהודי משלנה למלך אחשוורוש.
את עשרת בני המן יקרא בעל הקורא בנשימה אחת, ובדיעבד אם לא קרא כך – יצא. יש הנוהגים לקראת פעמים את המילים "בפניהם" ובפעם השניה אומרים "לפניהם", וכן בפסוק "להשמיד להרוג לאבד" אומרים בפעם השניה "להשמיד להרוג ולאבד".
עם סיום המגילה מברך הקורא את ברכת 'הרב את ריבינו', והקהל אומר את תפילת 'אשר הניא' ו'שושנת יעקב'.
בתפילת שחרית של יום הפורים מתפללים שמונה עשרה עם תפילת על הניסים, ולאחר התפילה קוראים 3 עולים בפרשת ויבא עמלק [פרשת כי תצא] ללא הפטרה.
לאחר הקריאה קוראים את מגילת אסתר.
אין קוראים את ההלל בפורים.
יום למחרת, יום ט"ו באדר, הוא פורים שושן, הנחוג בערים המוקפות חומה מימות יהושע כמו ירושלים.
ביום הפורים ישנן מספר מצוות חשובות: משלוח מנות [שליחת שתי מנות לאיש אחד], מתנות לאביונים [שתי מתנות לשני אביונים], וסעודת פורים [מצווה לאכול כזית].
מצווה להשתכר בסעודת פורים עד שלא ידע להבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי.
נהגו להתחפש בפורים ולעטות מסכות, אולם יש איסור גמור לגבר ללבוש בגדי אשה גם ביום הפורים.
לוקט מספרים רבים ביניהם: לוח ארץ ישראל, ילקוט יוסף, הלכה ערוכה, נטעי גבריאל. המדור נועד לעורר את לב המעיינים.
