המדור ההלכתי: איזה בית כנסת להעדיף הקרוב או הרחוק?

שאלה

בסמוך לביתי פועל בית כנסת, אלא שאני חפץ להתפלל בבית כנסת מרוחק יותר. שאלתי היא בעקבות מה שהעירו לי, האם ייתכן שאני עובר על איסור 'אין מעבירין על המצוות', כלומר שעלי לקיים את המצווה היכן שנזדמנה לי ואסור לי 'לדלג' עליה.

תשובה

רשאי ואף מצווה להתפלל בבית הכנסת המרוחק, ומקיים בזה 'שכר פסיעות'.

מקורות והרחבה

בגמרא סוטה מובא סיפור דומה לנידון השאלה. אלמנה אחת היתה מגיע בכל יום להתפלל בבית המדרש של רבי יוחנן. אמר לה רבי יוחנן: בתי הלא יש לך בית כנסת בשכונתך? אמרה לו: רבי, ולא שכר פסיעות יש לי? מכאן למד המגן אברהם [בסימן צ], שאם יש שני בתי כנסת בעירו, מצווה ללכת לבית הכנסת המרוחק יותר לפי שיש בכך שכר פסיעות.

אמנם בספר 'בתי כנסיות' דף כד הקשה מן הגמרא במסכת מנחות דף סד, שבה נאמר כי במצוות העומר יש מצווה להביא את התבואה מן השדה הקרוב, ורק אם לא ביכר הקרוב מביאין מן הרחוק. הרי שבקיום מצווה מוטב לעשותה בצורה הקרובה ביותר ולא להמתין? אמנם בש"ת יחוה דעת גם העיר זאת והשיב שדווקא בדין קצירת העומר, אם לא יקצור מן השדה הקרובה תתבטל המצווה מן השדה הזו לגמרי, ומה יועיל שיביא משדה מרוחקת? אמנם כאשר הולך לבית כנסת מרוחק יותר, אין בית הכנסת הקרוב מתבטל, שכן גם בו יש תפילה ומניין.

שאלה דומה נשאל הגאון רבי משה פארדו בשו"ת שמו משה, בהקשר לבתי הכנסת שבעיר העתיקה. כידוע ישנם שם ארבעה בתי כנסת והיו שרצו לעבור דרך בית כנסת האיסטנבולי אל בית כנסת הגדול על שם רבן יוחנן בן זכאי. ונשאל הרב האם אין בכך 'אין מעבירין על המצוות'? והשיב שאין לחוש לזה כלל, ובפרט אם יש לו מקום קבוע בבית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי.

בשו"ת יביע אומר מוסיף שקל וחומר להתיר כאשר יש טעם נכון להעדיף את בית הכנסת המרוחק יותר מפני שהשליח ציבור שם הגון וירא ה' מרבים וקולו ערב וכדומה. עוד מוסיף שם שאמנם יש שכר פסיעות כאשר צועדים לבית כנסת מרוחק יותר, אולם דברים אלו אמורים באדם רגיל. אכן בתלמיד חכם השוקד על דלתות התורה נכון יותר שיתפלל בבית הכנסת הקרוב אליו כדי שלא יתבטל מלימודו שזה יותר חשוב לאין ערוך משכר פסיעות. להרחבה ומקורות נוספים ראה שו"ת יחוה דעת ח"ב סימן ט.