מסמך היסטורי: בית הכנסת הרפורמי הראשון והמלחמה בו

• הדפסה
• דואל

פרטים

קטגוריה: מדור היסטורי

פורסם בשני, 06 פברואר 2017 09:59

נכתב על ידי אליעזר היון

בעיר המבורג החלו יהודים להתיישב כבר מן המחצית של המאה ה- 16. היו אלו יהודים אנוסים שנמלטו מספרד. בשנת 1648 הוקמה הקהילה הראשונה של יהודים פורטוגזים בהמבורג, אולם בשל ההגבלות והאיסורים שהטילו הגרמנים על תפילת יהודים, עזבו לאחר זמן קצר אתהמבורג ועברו להתגורר בעיר השכנה אלטונה שנשלטה באותה תקופה ע"י ממלכת דנמרק. יהודים אשכנזים התיישבו בתחילה בעיר אלטונה ובונדסבק הסמוכים שיחד עם העיר המבורג היוו את הקהילה המאוחדת אה"ו.

בין רבניה של המבורג היו גדולי תורה מפורסמים כמו רבי יהונתן אייבשיץ, רבי רפאל הכהן, ועוד. בשנת 1804 נפטר רבי רפאל הכהן, ובסמוך לתאריך זה נפטרו גם רבי פנחס הורויץ רבה של קהילת פרנפורט ובעל ספר ההפלאה, ורבי צבי זאמושט בעל ה'תפארת צבי' רבה של קהלת אה"ו. היסטוריונים רבים סבורים כי פטירתם של גדולי תורה וענקי רוח אלו שניחנו גם במנהיגות כריזמטית, היוו למעשה ציון דרך וכניסה לעידן חדש שהקל על התפשטותו של הרעיון הרפורמי. חשוב גם לציין כי במשך חמש עשרה שנים מכריעות אלו [1821- 1806] בהם הוקם ההיכל ויוסדה הקהלה הרפורמית לא היה בהמבורג רב או אב בית דין בעל אוטוריטה רוחנית שעשוי היה לעמוד כנגד נסיונות הקמת המוסד החדש. רק בשנות העשרים הראשונות של המאה ה- 19 מונה רב אורטודוקסי צעיר [כבן 21], משכיל, ונמרץ בשם הרב יצחק בריינס שכונה 'החכם בריינס' שנלחם בכל כוחו במגמת 'תיקוני הדת'. לימים היה הרב בריינס לרבו של הרש"ר הירש. אך על כך בהמשך.

מכל מקום, ההצלחות של יעקובסון והדגם החדש שהתווה בהקמת הקהלות החדשות הביאו גורמים בקהלה היהודית של המבורג בשנת 1815 לנסות ולהקים 'היכל' חדש דוגמת ההיכל של יעקובזון בברלין. למרות הרצון העז, התנהלה הקמת בית הכנסת באיטיות עד שבשנת 1817 הגיע לקהילת המבורג דרשן יהודי משכיל בשם ד"ר אדוארד קליי, כדי לנהל את בית הספר היהודי החופשי במקום. עם כניסתו לתפקיד החל קליי לערוך כיתה לענייני דת בימים ראשון בבוקר, כיתה שהייתה פתוחה לכלל הציבור היהודי. בכיתה נישאו דרשות, נערכו תפילות, ואף הושמעו המנונים בליווי עוגב קטן. השירה שנוהלה בעברית וגרמנית קסמה לקהל הרחב שמספרו עלה בהתמדה עד שהגיע לעתים למאה וחמישים משתתפים. קליי עצמו כתב עשרות מזמורים ופיוטים לתפילות. בתוך חודשים ספורים חבר קליי לשני נושאי דרשות נוספים בהמבורג בשם ד"ר סולומון גוטהולד, וד"ר נפתלי פרנקפורטר, והשלשה החליטו ליטול את היוזמה לידיהם ולזרז את הקמת ההיכל חדש. בתוך זמן קצר הם הצליחו לקבל הכרה חוקית מן השלטונות כבני 'קהלה רפורמית' ופנו במהירות לסיים את המוסד הדתי הראשון שלהם. ואכן בתוך פחות משנה, ב- 18 לדצמבר שנת 1818, הסתיימה הקמתו של ההיכל הרפורמי הראשון. 

לחנוכת הבית המפוארת הגיע אביה הרוחני של התנועה, ישראל יעקובזון, וקרא להיכל בשם 'טמפל' (temple)- כינוי שנותר עד ימינו. בבית הכנסת החדש אומצו כאמור כמה מנהגי תפילה נוצריים כמו נגינה באורגן חשמלי, נשיאת הדרשה בגרמנית, וליווי התפילה במקהלה מקצועית. מלבד זאת, שנים מחברי ועד הקהלה ערכו סידור תפילות חדש, עדכני ושונה מהסידור המסורתי כשהם מסתמכים על התיקונים של פרידלנדר שצויינו לעיל, אתו התפללו מאות מבקרי ההיכל החדש שלא הפסיקו לזרום לטמפל החדש. בית הכנסת היה להצלחה כבירה - בשנת 1840 למשל, מנה בית הכנסת 800 חברים -  ובמשך שנים רבות עמד על תילו ושימש את הקהילה הרפורמית. בעקבות ההיכל והקהילה החדשה היתה הקבוצה הרפורמית לתנועה רבת מימדים שהתפשטה בכל רחבי אירופה ובצפון אמריקה. עשרות ומאות קהלות רפורמיסטיות חדשות קמו על בסיס הקהילה בהמבורג, והתנועה פועלת עד היום באירופה, בארה"ב - שם נמצאת עיקר פעילותה - אך גם בישראל, כאן היא מכונה 'התנועה ליהדות מתקדמת'.

ההיכל בהמבורג, נחשב איפא לבית הכנסת הרפורמי הראשון שהצליח לייצר סוג חדש של בית תפילה יהודי, שהיה פעיל לאורך זמן [למעלה ממאה שנים  עד לשנת 1938], ושהיווה אבטיפוס לעשרות קהלות רפורמיות ברחבי העולם כולו, מאז ועד לימינו אנו של ראשית המאה ה- 21.

הצלחתם הגדולה של הרפורמים לא נעלמה מעיניהם של רבני הקהלה האורטודוקסית, והם ראו לחרדתם כיצד נוהה הציבור הרחב אחר הפאר, המודרנה, והברק של הקבוצה הרפורמיסטית, אך על כך בפרק הבא בעזרת ה'. 

צילום: ויקיפדיה