- אתם כאן:
- עמוד הבית
- על בית כנסת
- ראיונות
- שאלון בית הכנסת עם הרב הראשי למשטרת ישראל
שאלון בית הכנסת עם הרב הראשי למשטרת ישראל
- פרטים
- קטגוריה: ראיונות
- פורסם בחמישי, 27 יולי 2017 19:43
- נכתב על ידי ישראל מנחם
ניצב משנה הרב רמי ברכיהו הרב הראשי למשטרת ישראל, מרואיין החודש של גליון 'מעט בית מקדש'.
שלום כבוד הרב, מהו בית הכנסת בשבילך?
זהו מקום שבו אדם נפגש עם השראת השכינה, עם ארון הקודש, עם ספרי התורה וכמובן עם התפילה שכולה מכוונת לשמע ישראל ולשמונה עשרה.
אנחנו חיים בתוך עולם חומרים, ואנחנו רגילים למדוד את החיים שלנו בכלים אנושיים, אבל יש שלוש פעמים בכל יום בהם אדם נכנס לבית הכנסת והוא משיל מעצמו את התפיסות הסטנדרטיות, ונכנס לתוך ספירה אחרת. הוא מתחבר לעולם הנשמתי שלו, להשראת השכינה, לעולם הרבה יותר טהור קדוש וערכי.
בית הכנסת שעשה עליך רושם מיוחד?
בית הכנסת הגדול בירושלים, המפורסם שברחוב קינג ג'ורג'. הייתי הולך לשם בלילי שבתות שומע את החזן ואת המקהלה – אירועים שעשו רושם רב. זה היה נוף הילדות שלי.
אפרופו נוף ילדות, מה בית הכנסת של ילדותך?
אנחנו התפללנו בבית הכנסת של הבוכרים - בית הכנסת "מוסיוף". זהו בית כנסת שקיים למעלה ממאה שנים, כשאתה יושב שם על הספסלים אתה פשוט מתרגש. אתה יודע שעל הספסלים הללו ישבו דורות של יהודים, דורות של עולים שהגיעו לארץ הקודש לפני יותר ממאה שנה, סוף המאה ה-19 תחילת המאה העשרים.
השכונה הזו, שכונת הבוכרים הייתה מחוץ לקונצנזוס בתחילה, מחוץ לחומות, היום היא מרכז העיר, שוק מחנה יהודה... זו חוויה להתפלל במקום כזה. רק להתבונן על הסידורים העתיקים ספוגי הכתמים והדמעות...
הייתי נוהג לגשת שם לפני התיבה ולהעביר שיעורים בבתי הכנסת המיוחדים שבשכונה זו כמו בית הכנסת 'בבא תמא' שבפינת רחוב יחזקאל.
אישיות או דמות ייחודית שהשאירה בך רושם
הזכרתי את בית הכנסת מוסיוף, שם פעל אדם צדיק בשם הרב ציון כהן. הוא היה הגבאי של בית הכנסת. החיים שלו היו בית הכנסת... הרב כהן היה נמצא שם בוקר צהריים וערב, דואג למניינים, יכולת בהחלט לשמוע אותו מכריז בצהריים עדיין לא מנין שחרית למאחרי קום...
הוא היה דמות נוף ילדותי, הוא נתן את התחושה שבית הכנסת הוא הבית שלו, אין דבר אחר מחוץ לבית הכנסת עבורו, זו דמות של גבאי מיוחד, איש של פעם.
האם היית משנה משהו בבית הכנסת?
כתוב שחסידים ראשונים היו מקדימים שעה קודם התפילה, ושוהים שעה אחריה.
אילו זה היה תלוי בי, הייתי מבקש מן האנשים, שכל אדם בסוף התפילה יבקש משהו אישי מאת הקדוש ברוך הוא. שיעצום את העיניים, ויפנה לקדוש ברוך הוא במשאלה אישית.
אנחנו מתפללים ומבקשים באמצעות סידור התפילה ונוסחאות התפילה שקבעו לנו חכמים, כי זו המסורת שלנו, אבל חשוב מאד שאנחנו גם נלמד לדבר באופן ישיר ובלתי אמצעי עם הקדוש ברוך הוא.
הגישה הזו של דיבור ישיר עם הקדוש ברוך הוא מקובלת מאד אצל חסידות ברסלב, אבל גם מי שאינו חסדי ברסלב יכול לפנות לקדוש ברוך הוא. אני מאמין שאם יהודי יעשה זאת בכל יום התפילה שלו תהיה הרבה יותר משמעותית.
ניגון או זמירה מיוחדת בבית הכנסת?
המגינות של הנוסח הירושלמי בימים הנוראים מאד נוגעים לליבי. במיוחד אהובה עלי נעימת ותפילת 'אל נורא עלילה' אותה שרים לפני תפילת נעילה. הפיוט הזה מכניס אותך לאווירת יום הכיפורים ואתה חש שהנה, הנה מסתיים היום ויש לנצל את הרגע קודם נעילת השער....
ליד מי היית רוצה לשבת בבית הכנסת? ובקידוש?
מאחר שאני משמש כרב, אינני יושב ליד הילדים שלי. אני יושב עם הפנים כלפי הקהילה, וילדי יושבים רחוק ממני. אין לי ברירה, זהו תפקידי. הייתי שמח אילו יכולתי לשבת לידם, אני חושב שזו חוויה אחרת.
איזה עלון שבת לא תפספס?
אינני קורא עלוני שבת בכלל, גם מתוך עיקרון.