- אתם כאן:
- עמוד הבית
- על בית כנסת
- ראיונות
- השאלון, עם הרב מיכי יוספי
השאלון, עם הרב מיכי יוספי
- פרטים
- קטגוריה: ראיונות
- פורסם בחמישי, 12 דצמבר 2013 14:02
- נכתב על ידי ישראל מנחם
שלום לרב מיכי יוספי, ותודה על היענותך להתראיין במגזין 'מעט בית מקדש'.
מהו בית הכנסת בשבילך?
מקום התייחדות עם הבורא. ועם זאת לבית כנסת יש גם פעולות נלוות. הגמרא במסכת ברכות "אמר הקדוש ברוך הוא כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור, מעלה אני עליו כאלו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם".אנו יכולים לראות איפא את העניין והחשיבות של הציבור. קיימת כאן התייחדות עם הבורא, וחווית הקהילה בצוותא עם עם ישראל, ובכלל , אנו מוצאים כאן את ה'חוט המשולש' - מצוות גמילות חסדים, תלמוד תורה, ומעלת הציבור - שלשת הדברים הללו באים להוציא אותנו מההיבט האישי, האינדוודואלי, אל ההיבט הקהילתי, לאמור: לכל אחד יש את העמידה האישית, האינטימית שלו עם קונו, אך לא נעדרת גם החויה הקהילתית, גם ברמת הדאגה והאכפתיות - מי חסר, מי נעדר מהמפגש הקהילתי, מדוע, והאם ניתן לעזור לו.
בית הכנסת שעשה עליך רושם מיוחד?
יש בית כנסת שנותן לי חוויה רוחנית מיוחדת ברחוב אחד העם 63. הוא היה מקומו של הרבי הקודם מבעלז רבי אהרן מבעלז שבחר לגור בעיר תל אביב כשהגיע לארץ לאחר השואה. הוא הסביר כי בתל אביב אין עבודה זרה [לפחות באותה עת], ושם היה בית הכנסת שלו. ניתן להגיע לשם ולהתפלל שלש פעמים ביום, ולראות שהריהוט המקורי של הרבי משנות החמישים – הבימה, ארון הקודש, הריהוט - נשמר בשלמותו עד היום. בכל פעם שאני מגיע לשם אני חש את הוד קדומים של הרבי. בכלל, בכל אתר חסידי תפילה היא דבר חזק, וכשזה בתל אביב בוודאי יש לה ניחוח מיוחד.
בית הכנסת של ילדותך?
בית הכנסת של ילדותי נמצא בבני ברק ברחוב רבי עקיבא והוא נקרא 'דברי שיר'. בבית זה התפללו בנוסח הליטאי, ובמילים אחרות: קבלת שבת ללא מנגינה... אם כי למען האמת היו בעלי תפילה שהיו מנגנים. אני זוכר היטיב את החוויה של חברת התהילים בצהרי השבת, חלוקת הממתק בסוף המפגש. יש לי זכרונות טובים משם. אני זוכר למשל את ההפסקה שהיתה נהוגה במקום בין קבלת שבת לערבית [לצורך ההידור התעכבה תפילת ערבית עד צאת הכוכבים], ואנחנו הילדים היינו משחקים ומשתובבים שם, עד שבאחד השבתות נוסד שיעור לילדים - פרשת שבוע מותאם לזאטוטים, ולילדים הקטנים, ועד מהרה הפך השיעור לפופולארי בקרב הילדים. מלבד הרעיון המבורך שבשיעור עצמו, הועברו בו גם רעיונות נפלאים על פרשת השבוע כך שילדים שלא הספיקו להכין 'דבר תורה' לסעודת השבת היו נוטלים 'חומר' מן השיעור ומביאים דברים אטרקטיביים לשולחן השבת.
אישיות או דמות ייחודית שהשאירה בך רושם
בילדותי היה אבא מתפלל בימים נוראים בבית כנסת של הרב שריה דבליציקי. אני זוכר היטיב את רבי שריה שהיה מכונה [עד היום] 'רבי שרויה' עם חולם בסוף. רבי שריה לא היה מדבר בשבת. הוא רק היה מברך את המתפללים ב'שבת שלום'. אפילו לא 'גוט שבעס'. הסיבה היתה כמובן הלכתית שכן בקושי התירו לומר בשבת המיועדת לעיסוק בדברי קדושה - 'שבת שלום' כמו שמופיע באיגרת הגר"א. גם כשהיו שואלים אותו שאלות הוא היה אומר 'אהה אהה'.
דמות נוספת אותה אני זוכר היא של הרב זאב אידלמן. הרב ניכר היה בזקנו הצח, ואנו הילדים היינו קוראים לו הצדיק הלבן. גם היה גם מקפיד לא לדבר כל בשבת וזו היה חוויה מיוחדת לפגוש באנשים אצילי נפש כאלו ששבתו מדיבור בשבת. ליד הרב שריה ולידו יכולת להרגיש שהשבת היא מרחב רוחני אחר מהמוכר לנו.
ניגון או זמירה מיוחדת בבית הכנסת?
ישנה מנגינה מיוחדת הזכורה לי מבית הכנסת 'דברי שיר' של אבא המונעמת במזמור 'למנצח בנגינות מזמור שיר' הנאמר קודם תפילת ערבית של מוצ"ש. למי שאינו מכיר, מדובר מנגינה עתיקה המשרה אווירה נוגה של 'הנה השבת חולפת ומתכוננים לערבית של מוצ"ש'. יש במנגינה הזו משהו מרטיט ונוגה המזכיר את חווית השבת עד כמה היתה מרוממת ולא לחינם אמרו חז"ל 'וינפש - כיוון שעברה שבת - וי אבדה נפש'.
מה היית רוצה לראות בבית הכנסת שעדיין לא קיים?
בבתי כנסת של חסידים אנו רואים השקעה מרובה בילדים. זו הנהגה הראוייה לבתי כנסת נוספים. הקהל מתפלל עם האדמו"ר, ואברכים שמונו לכך מתפללים עם הילדים - עושים להם פעילות משלהם. אפשר לראות את זה גם בהרחבת הספריות בבתי כנסת למדפים המאכלסים 'סיפורי צדיקים', כך יכול ילד לקרא בקדושה, ולספוג את אווירת בית הכנסת בשילוב סיפורי אבותינו. אגב, התופעה היפה הזו מתפתחת גם בבתי כנסת של הציבור הדת"ל.
נקודה נוספת, אותה כדאי לברר גם עם אנשי מקצוע עם צורת בית הכנסת. בעוד אצל הספרדים נוהגים בתי כנסת רבים למקם את הקהל סביב שולחנות בצורת האות ח', שזו קונסטרוקציה יהודית המוכרת לנו עוד משלהי בית שני, בבתי הכנסת האשכנזים אנו מזהים את ההשפעה הכנסייתית לפיה המתפללים עומדים לעצמם ומכוונים כולם לכיוון אחד. גם כונני התפילה - השולחנות הקטנים עם החידודים מזכירים אלמנטים נוצריים. חסידים ניסו למגר את זה. איך? הם הציבו שולחנות לאורכו של בית הכנסת כך שהמתפללים יושבים האחד מול השני, או גב אל גב בשולחנות המקבילים. כולם מתפללים יחד ולא כל אדם לעצמו.
שאלון קצר
ליד מי היית רוצה לשבת בבית הכנסת? ובקידוש?
הייתי רוצה לשבת ליד רבי ישראל מאוסיאטין. רבי ישראל היה נכדו של רבי ישראל מרוזין, והיה לו בית כנסת ברחוב ביאליק. הוא חי כמעט עשור בתל אביב, והיה ידוע בקדושתו אצילותו ושתיקתו.
ארק או הערינג?
הייתי בוחר קוגל, מלפפון חמוץ, הערינג עם מציות, וכוסית ערק. זו נחלה בלי מצרים עליה הובטחנו בשבת. הוצאות שבת כידוע אינם מן המנין. אצלינו ביישוב עושים קידוש מידי שבת עם סיפורי מעשיות של רבי נחמן. לא תמיד יש את הארק או את הארינג, אבל הקוגל והסיפורי מעשיות הם ההארה המיוחדת של שבת בבוקר.
איזה עלון שבת לא תפספס?
אצלינו בעדי עד לא מגיעים כל כך עלוני שבת, אבל אני אוהב תוכן חסידי. זה משמח אותי. יש מאמרים יפים בנושא בשיחת השבוע. גם התחזיות של הרב ניר בן ארצי המופיעות בעלון שקהילתו מוציאה מעניינות אותי, ולעיתים אני מנסה לבדוק רטרו אקטיבית מה התגשם...
מי הגבאי האולטימטיבי בעיניך?
גבאי בעל רגישות מיוחדת לכל מתפלל הזקוק ליחס. למתפללים הרבים יש כישורים שונים והגבאי נדרש לשימת לב וליכולת להביא לידי ביטוי את כישוריו המוזיקליים או כל כישור אחר של כל אחד מן המתפללים. בקיצור שיבין את רחשי ליבם של קהלו.
סליחות ספרדי או אשכנזי?
אם זה היה תלוי בי, ספרדי. בסליחות הספרדיות יש משהו יותר ידידותי.