- אתם כאן:
- עמוד הבית
- מדריך לגבאי
- מדור הלכתי
- מה עושים עם ספר קודש בלוי? שאלה שכל גבאי פוגש
מה עושים עם ספר קודש בלוי? שאלה שכל גבאי פוגש
- פרטים
- קטגוריה: מדור הלכתי
- פורסם בשני, 26 אוקטובר 2026 09:00
- נכתב על ידי איגוד בתי הכנסת
בתשובה שפרסם הרב יוסף אלנקווה באתר כיפה ב-9 באוקטובר 2002 מופיעה הוראה פשוטה לשאלה שגבאים נתקלים בה: ספר תורה בלוי שאין אפשרות לתקן אותו נגנז בכלי חרס ליד קברו של תלמיד חכם. הרב מצטט את מסכת מגילה כו ע"ב, את הפסוק בירמיהו לב, יד כהוכחה לכלי החרס, ואת שולחן ערוך אורח חיים קנד, ה ויורה דעה רפב, י. אני גבאי ולא רב, ולכן אני לא פוסק כאן. אני מביא את מה שכתוב, ומציע מה כדאי להכין לפני שפונים אל הרב. המקור שעליו אני נשען הוא תשובה אחת וערך אחד, ולכן אין כאן סקירה של כל הדעות.
השאלה אינה תיאורטית. כמעט בכל בית כנסת יש בסוף ארון, מחסן או מדף שבו מצטברים סידורים, חומשים וספרים שנקרעו, ומי שמכיר את המקום יודע שהערימה הזאת גדלה בשקט. כדאי להבחין בין כמה סוגים של פריטים, כי כל אחד מהם מקבל מענה אחר. על ספר תורה שבלה או נפסל כתב הרב אלנקווה שהוא נגנז ולא נזרק, והוא מזכיר גם את הרמב"ם בהלכות ספר תורה (י, ג) ואת הציץ אליעזר (טו, ח). המקורות האלה נמסרים בתשובתו, ולא בדקתי אותם בעצמי מול הספרים.
ספר תורה שעדיין כשר, ישן ומהודר, הוא עניין אחר. לפי אותה תשובה אפשר להשאיר אותו בארון הקודש, ובלבד שמסמנים אותו כדי שלא יקראו בו. יש בתי כנסת שמקצים לספרים כאלה ארון קטן, ואין חובה, כותב הרב, לקבור אותו בבית קברות. ואם אפשר להשתמש בחלקים שלמים של ספר תורה בלוי להשלמת ספר אחר, כך עושים. זו החלטה שכדאי לקבל עם הרב ועם סופר סתם, ולא עם הגבאי לבדו, ולכן לפני שמעבירים ספר תורה בלוי למקום אחר כדאי לשאול אם יש בו חלקים שמישים.
מה שכן ידוע, לפי הערך על גניזה בוויקיפדיה, הוא שהנוהג כיום הוא לאסוף ספרים בלויים בבתי כנסת ובמרכזים דתיים, ולקבור אותם באזורים ייעודיים בבתי קברות יהודיים. כלומר, ספר קודש שנקרע נשמר בצד ואינו נזרק לפח הרגיל של בית הכנסת. בעבר, לפי אותו ערך, אספו חומר בלוי בחדרים נסתרים בבתי כנסת ובבתי מדרש, והיום יש מכלי איסוף במקומות כמו בתי כנסת ומרכזים דתיים. מי שמכיר בית כנסת ישן עם חדר כזה, כדאי שיברר מראש מה מותר לעשות בו, ולא ינקה אותו בעצמו.
המקורות שמצאתי עוסקים בספר תורה. ספרים מודפסים רגילים, סידורים ומחזורים הם שאלה נפרדת: האם חייבים גניזה, ומה הדין בספר שאין בו שמות קודש. בשאלות האלה לא אביא הכרעה, כי לא הצלחתי לאמת אותן במקור. זה בדיוק החלק שדורש הכרעה של רב, ולכן אני משאיר אותו לו.
מה שווה לשאול את הרב
כמה שאלות מתאימות לשיחה קצרה עם הרב המקומי. האם ספר מודפס שאין בו שמות קודש חייב גניזה, ואם מותר למחזר אותו. מה עושים עם סידור שנקרע חלקית, האם מתקנים אותו או גונזים. ולמי אפשר למסור ספרים בלויים בעיר או בשכונה, ואיך מתאמים איסוף. לגבאי, מה שאפשר לעשות כבר השבוע הוא לעבור על הארון ולחלק את מה שיש בו לשלוש ערימות: ספרי תורה ותפילין ומזוזות, ספרי קודש רגילים, וחומר שלא ברור מה הוא. את הערימה הראשונה מראים לרב, ועל השלישית שואלים. הערימה השנייה מחכה לתשובה בנוגע לנוהג המקומי, ובינתיים נשמרת בצד. כדאי לרשום בדף קטן מה הועבר לאיזו ערימה ומתי, כך שהרב ידע בדיוק מה מובא לפניו, והספרים לא ייעקרו ממקומם לפני שהוכרע מה עושים בהם.
המידע כללי ואינו מהווה פסיקה. לשאלות הלכה פנו לרב המקומי.