המדור ההלכתי: האם אפשר לחייב את הכהן שעלה במקום לוי לשלם על שתי עליות?

• הדפסה
• דואל

פרטים

קטגוריה: מדור הלכתי

פורסם בראשון, 21 יוני 2015 14:33

נכתב על ידי הלכתי

שאלה

בבית הכנסת שלנו נהוג שכל מי שעולה לתורה משלם ח"י שקלים תרומה לבית הכנסת. באחד הימים ביקש לעלות לתורה כהן, ולאחר שהתברר שאין לוי בבית הכנסת, הוא נקרא לעלות גם את העלייה השניה [יעמוד כהן במקום לוי]. אלא שאז דרש ממנו הגבאי כי ישלם 36 שקלים עבור שתי העליות. הכהן טען כי הוא לא ביקש לעלות את עליית הלוי וממילא שאינו צריך לשלם. עם מי הצדק?

תשובה

אין הוא חייב לשלם על העלייה השניה.

מקורות והרחבה

בספר אמרי בינה הובא הסיפור הבא: אדם הגיע לדור בעיר גדולה וסיפר שהוא כהן. לאחר שלש שנים בהם  העלו אותו לעלייה הראשונה והמכובדת, התברר שהוא רימה את כולם, ואינו אלא ישראל. הרב גזר עליו שיקבל ארבעים מלקות על גזילת העלייה. למחרת ביקש הרב שילקוהו שוב. לשאלת שמש בית הדין ענה הרב, כי אמנם ביום הראשון הלקוהו על גזילת עליית הכהן שעלה פעמים רבות, אך ביום השני מגיעות המלקות על גזילת עליית הלוי שגם אותה גזל בכל פעם שלא היה כהן לוי בבית הכנסת, והוא עלה במקום לוי.

ייתכן שגם כאן עליו לשלם על שתי עליות, שהרי סוף כל סוף קיבל שתי עליות.

אולם אין הנידון דומה לראייה. במקרה של בעל הבן איש חי [האמרי בינה] מדובר באדם רשע שגנב עליות שלא כדין, ולכן קונסים אותו גם העלייה של הלוי. אולם כאן הוא לא ביקש את העלייה, וגם אם ידע שאין לוי בבית הכנסת, אין זה אשמתו, רק שההלכה חייבה אותו לעלות כאשר אין לוי. 

ואגב, המהר"י אסאד כתב שהמהר"ם בנעט היה מורה שאם אין לוי בבית הכנסת, טוב לומר לכהן שיצא חוץ לבית הכנסת, משום חשש ברכה שאינה צריכה [העלייה השניה]. ואמנם בשו"ת מקור ברוך כתב שאחר שעולה הכהן את העלייה שניה טוב שיאמר 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'. להרחבה ראה ספר חישוקי חמד, זרעים, עמ' שסז-שסח.