חגיגות וטיולים בחג הפסח, חג המימונה, ושביעי של פסח: היועץ ר' אלון חאמי, בטיפים ועצות רוחניות וגם גשמיות

 

חגיגות וטיולים במסגרת בית הכנסת

בזמן שהיה בית המקדש קיים היו עם ישראל שבתפוצות עולים לרגל שלוש פעמים בשנה לירושלים, ומשאירים אחריהם את הבתים והשדות וכל רכושם ועולים עם הקורבנות לבית המקדש כאשר איש לא דואג על רכושו ואו ממונו כשהיו חוזרים לבתיהם, היו רואים בעיניהם ניסים גלויים, כי לא חיסרו כלום מרכושם.

 

המעניין שכל מה שהניע את עם ישראל ולא משנה מה המרחק ועלות ההוצאות היה רק דבר אחד - האחדות סביב המצוות. היום אין לנו בית מקדש, ואין מצוות הקורבנות, אנו חשים באוויר את החיסרון הגדול והחלל שמקווים שיתמלא במהרה וישוב הבית על תילו עוד בחודש ניסן, וכפי המובטח "בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל".

 

אך דא עקא! למרות הגלות הארוכה מדי - עם ישראל ידע ויודע שגם בגלות צריך לשמור על האחדות סביב למצוות, ולא לפסוח על שום חג או מאורע השייך לעם היהודי.

 

וכפי שהקדמנו ואמרנו הסוד הזה הוא שטמון בעם מכח האחדות.

 

היום בתי כנסיות ובתי מדרשיות הם המקום לאחד את העם סביב המצוות והמעשים הטובים ולהקים קהילות קהילות בכל אתר ואתר. לא פעם ציינתי שבית הכנסת הוא לא רק מקום תפילה אלא בית של העם היהודי ומצוותיו, ולכן אם יש צורך לאחד את הקהילה ע"י נסיעה לקברות צדיקים או הילולות, וכד' וודאי שראוי לעשות כן, והעיקר שהכל יעשה בארגון גשמי ורוחני כאחד לבל תצא תקלה חס ושלום.

 

חג המימונה, האם הוא חג יהודי, וממה יש להיזהר

מטבע הדברים תמיד כשבאה שאלה לפתחי, אני חוקר אחר המקור, ומכאן יותר קל לענות. יש אומרים שהמקור של המימונה דווקא בסמוך לצאת החג שביעי של פסח הוא יסוד האמונה שהפגינו עם ישראל על הים. כידוע בשעה שעם ישראל ראו את הניסים הגלויים בקריעת ים סוף לגזרים נאמר שם: "ויאמינו בה' ובמשה עבדו". אמרו חז"ל, וכי עד כאן לא האמינו? אלא מלמדנו הכתוב שהיו ישראל קטני אמנה אך כשראו את הניסים על הים כפי שאמרו חז"ל מה שראתה שיפחה על הים לא ראה יחזקאל בן בוזי, ויש אומרים חמישים ניסים נעשו להם ויש אומרים מאתיים וחמישים והעיקר שהיו ניסים כאלו גדולים שהגיעו לדרגה גבוהה של אמונה יותר מהניסים שראו במצרים בעשרת המכות. לזכר זה הוסיפו עדות מסוימות סמל נוסף "מימונה" מהמילה "אמונה", ממנה יצאה האמונה ולכן עושים חגיגות ושימחה על השמחה.

 

עצם המימונה ומקורו נראה שהוא טוב, והעיקר שהכל יהיה בקדושה ללא ערבוב נשים ואנשים ח"ו, שאם כך לא הועילו החכמים בתקנתם כלום אלא להיפוך קלקול יש כאן. וכן לעניין הכנת הפיתות ו"המופלטה" הידועה! הכל טוב והעיקר שיעשה בכשרות כאשר הבצק עבר מכירת חמץ, והיה מוצע כל הפסח במקום סגור והכנתו נעשתה רק בצאת חג הפסח.

 

שביעי של פסח ושירת הים

לדעתי ראוי לספר לילדים יותר מדרשי חז"ל ומפרשים על עניין קריעת ים סוף כגון: על הפסוק "ויבקעו המים", מכאן למדו חז"ל ש"כל מימות שבעולם נבקעו". או ש"הים נגזר לשנים עשר חלקים" ולא כפי שמלמדים בביה"ס לשני חלקים כפי הנא' לגוזר ים סוף לגזרים כי לעולם חסדו" ... כפי שהקדמנו ואמרנו אודות הניסים הגלויים שנעשו לעם ישראל בפרט על הים ישנם מנהגים ותקנות לגבי יום שביעי של פסח –כגון: קריאת לימוד תיקון ליל שביעי בלילה (ויש נמנעים מלאמרו וכל אחד ישאל דעת תורה), ויש ששרים פרשת "ותיקח מרים" לפני יוצר.. ועוד כהנה וכהנה.

 

 ולסיום אבקש להזכיר כי ראוי לצפות לגאולה דווקא בימים האלו כפי שמובא בחז"ל: "הן גאלתי אתכם אחרית כראשית" - כי הגאולה הראשונה הייתה בפסח, והגאולה בזמן מרדכי ואסתר גם כן הייתה בפסח, וכן הגאולה השלישית עתידה להיות בפסח בעזרת ה', שנאמר: "כימי צאתך ממצרים הראנו נפלאות" אמן.

 

המדור נערך על ידי אלון חאמי

יו"ר ארגון בזמן

טלפון: 5047924 03 -

דוא"ל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.