- אתם כאן:
- עמוד הבית
- מדריך לגבאי
- טיפים ארגוניים
- המחיר היקר שמשלמים על לשון הרע, וחובת הזהירות על כל בבתי כנסיות
המחיר היקר שמשלמים על לשון הרע, וחובת הזהירות על כל בבתי כנסיות
- פרטים
- קטגוריה: טיפים ארגוניים
- פורסם בשני, 11 אפריל 2016 23:59
- נכתב על ידי אלון חאמי
חודש ניסן הבעל"ט הינו ראש חודשים לחודשי השנה, ומובטחים אנו שבחודש ניסן ניגאל, כנא' בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל. המעניין שהפרשה הפותחת את החודש הזה היא פרשת תזריע ומצורע ששניהם מדברים על עניין המוציא שם רע-נוטריקון מצור"ע, וגם אחרי מות וקדושים, המזכירים עוון בניו של אהרון הכהן, שהיו הולכים אחרי משה ואהרון ומדברים עליהם לשה"ר, כידוע.
ניתן ללמוד מזה מוסר גדול, שכל עניין הגאולה תלוי בשמירת הלשון, כי אם הבית האחרון חרב בעבור הלשון כמובא בחז"ל כ"ש שתיקונו ובנייתו יהיה ע"י שמירת הלשון. ב"ה זכינו בדורנו שהמודעות בנושא שמירת הלשון בשנים האחרונות הפכו למפעל גדול, ויאמר זאת לזכותו של בעל ה"החפץ חיים" זצוק"ל.
ואולי זה המקום לעורר בבתי כנסת ובתי מדרש ובחצרות הקהילות הקדושות להיזהר מאוד בעניין הלשון. ומצאנו בפרשת תזריע (יג,מו): "כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו".
מובן מדברי רש"י על אתר, שעונשו של המצורע משולש: אחד שהוא נצטרע, השני שלא ישב במחנה עם אחיו, ויתירה מזו גם לא ישב עם שאר טמאים, וזאת בשל העובדה שהוא גרם לפירוד, והבדיל בין איש לאשתו ובין איש לרעהו ע"י הוצאת דיבה ולשון הרע, ולכן אף הוא יבדל מחוץ לשלוש מחנות, ע"ש.
פוק חזי כמה הרס וחורבן יוצא ממי שרגיל בלשון הרע ורכילות ולא צריך לומר על הוצאת דיבה, ומה יתרון לבעל הלשון, כהנחש בלא לחש. ואיזה הנאה יש לו להרוס ולהחריב משפחות וחברים בלא מורא ופחד רח"ל.
ידוע ומפורסם המעשה באחד שדיבר לשון הרע, ובא למורו ורבו לקבל עצה לכפרה, הרב אמר לתלמידו, שיביא לפניו תרנגול מפוטם, הלה הלך והביא מהגדולה אשר בחרו, מלאה נוצות כטווס, בחושבו שהרב מתכוון להעביר את התרנגול ממעל לראשו לכפרה באומרו זו כפרתי.. זו חליפתי.. זו תמורתי.. כידוע.
הלה הרכין את ראשו לפני הרב לשם 'הטקס הכפרה', אך הרב הסביר לתלמידו שלא לשם זאת ביקש ממנו להביא תרנגול מפוטם, אלא התיקון שלו כעת שילך ויפזר את כל הנוצות ברחבי פינות העיר.. האיש קיבל את הדין באהבה, כי רצה כפרה לדיבוריו, ויצא לרחובה של עיר ופיזר נתן לאביונים בכל פינה ומקום שאפשר כציווי הרב, ולבסוף שב לרבו עם תרנגול קירח ממש, בלא נוצה. בהגיעו לרבו, אמר נרצה לי עווני? רבי. הרב אמר לו עדין לא התחלנו..."כי רק כעת תתחיל אתה צריך עכשיו ללכת ולאסוף את כל הנוצות שפיזרת.." בשמוע התלמיד דברי הרב, ויצעק ויבכה במר נפשו.. הכיצד!! רבי, הייתכן לאסוף כל כך הרבה נוצות שהתפזרו להם בעיר כמוץ אשר תדפינו רוח?
השיב הרב לתלמידו, ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר.. הייתכן שתבוא באחד הימים לבקש כפרה על עוון לשון הרע שפיזרת ברחובות העיר? ומי יודע לכמה פירוד גרמת בדיבוריך, וכמה משפחות הרסת בלשונך.. רח"ל. ע"כ המשל.
רבן בני הגולה רבי ישראל מאיר הכהן זיע"א בעל 'החפץ חיים', הקדיש את כל חייו בכתיבת ספר הלכה המלמד מהו איסור ודיבור לשון הרע ורכילות, כי ידע שבעבור העוון הזה מתעכבת הגאולה השלמה רח"ל. כי בטבעו לשונו של האדם מורגלת לדבר בלא מעצור, על הא ודא, ומתגלגלת לה בלשונה וגם שסוגר יש לה.
וכמה חמור עוד יותר כשאר מדובר בחבורת 'אנשים יראי השם' המחמירים קלה כבחמורה בכל מיני עניינים ובפרט מאכלות אסורות שנזהרים שלא להכניס לפיהם, כפי שדיברנו ע"ז בעבר, ואילו את חבריהם ושכניהם אוכלים בלא מלח, על שולחן שבת קודש, ובחגים. ובעצם מכים אותם בסתר והם בכלל ארור, ומאבדים שכרם ומעבירים זכויותיהם על אלו שעליהם מדברים, רח"ל.
וישנם כאלה שבאים לבתי הכנסת כדי לרכל ולפטפט על הא ועל דא, ועוון חמור בידיהם, כי מלבד האיסור של ביזיון בית מקדש מעט, מוסיפים רשע על פשע, ולכן יש לגבאים ולשומרי משמרת הקודש לגעור בהם, עד כי יחדלון וישובו מדרכיהם הרעות, וישמעו בחצרותינו רק בשורות טובות.
בברכת חודש טוב ומבורך.