לא אחת קורה בלילות חנוכה, שאנשים המוזמנים להתארח במקומות ציבוריים מתכבדים להדליק את נרות החנוכה. אנשים אלו כבר הדליקו נרות בביתם, והם מסתפקים כעת אם צריכים הם לברך, שכן יש בקהל אנשים שלא הדליקו

 

המוזמן להדליק נרות חנוכה במקומות ציבוריים [שאינם בתי כנסת], ידליק בלא ברכה, גם אם קיימים אנשים בקהל שלא הדליקו.

 

הלכה פסוקה היא שיש להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת, הסיבה לכך כפי שנתבאר בשו"ע סימן תרעא היא משום 'פרסומי ניסא'. כאשר מדליקים בבית הכנסת צריך לברך על הדלקת הנר כפי שמבואר גם כן בשו"ע שם. אמנם על הלכה זו נתקשו רבים, מדוע יש לברך על הדלקת הנר בבית הכנסת, הלא מדובר רק במנהג? בנוסף הלא אין יוצאין ידי חובה בהדלקה זו כמו שכתב בשו"ת הריב"ש סימן קיא? הפוסקים מצאו טעמים שונים לברכה זו, ועל כך ראה באריכות בספר אור ישראל עמוד רד.

 

מכל מקום, הדלקת הנרות בבית הכנסת אם כן, נעשית משום פרסום הנס וזכר למקדש. מאחר שכך, ניתן בהחלט לומר כי כל הסיבה להדלקת הנר בבית הכנסת הינה משום שהדלקה בבית המקדש מעט, מזכירה את הדלקת המנורה בבית המקדש, ובכך עושים זכר למקדש. אמנם במקומות ציבוריים שאינם בתי כנסת אין סיבה לחדש דין ברכה.

 

עם זאת, ראוי לציין כי בספר שו"ת אז נדברו כתב כי בהדלקה בכיכר של עיר שנעשית בעיקרה להמון העם שאינם שומרים תורה ומצוות, והם כמעט בוודאות לא השתתפו באותו יום בהדלקה – ניתן גם לברך.

 

הדלקה בכותל המערבי נעשית לכל הדעות עם ברכה. להרחבה בנושא זה עיין עוד בספר מצוות נר איש וביתו ע' שעא, אור ישראל הנ"ל, וקובץ דרכי הוראה סימן ו.