חודש אלול שהחל בימים אלו שלא לומר ראש השנה הממשמש ובא מביאים עמם את קולו הייחודי של השופר המנסר בכל תפילת שחרית ומאיץ באיש היהודי לחזור בתשובה. מהו השופר? ממה הוא עשוי? איך מייצרים אותו וכמה עולה בכלל לרכוש שופר? על כל השאלות הללו ועוד, ביקשנו  את עזרתו של מר שמעון קינן בעל מפעל השופרות "קול שופר" שברמת הגולן ובעל תוקע בעצמו.
 

"שופר עשוי על פי רוב מקרן של איל כלומר כבש בן שלשה עשר חודשים ומעלה. לכתחילה, על פי דרישות ההלכה יש לתקוע בשופר העשוי מקרן של איל. עם זאת צריך לציין כי הקרניים כולם כשרים למעט קרן של פרה". 
 

"את הקרניים כולם אני מביא ממדינות ערב. הייתי כמעט בכולם, ממרוקו ועד גבול כורדיסטאן. במדינות אלו יש סוחרים מיוחדים שאוספים את קרני מליוני מליוני הכבשים הנשחטים בחג הקרבן המוסלמי ובעלייה הידועה למכה, ומהם אני ממלא מכולות של קרניים גולמיות ומיבא אותם ארצה".
 

"הקרן, במצבה הטבעי, מכילה עצם המכונה "זכרות". על פי הוראות המחלקה הוטרינרית אסור להכניס קרן במצב כזה לגבולות הארץ. אני דואג אם כך שהקרניים כולם תגענה ארצה כשהם כבר 'נקיים' מאותה עצם".
 

כשאני מנסה לגשת ולברר את שלבי הכנת השופר, שמעון מחייך ומספר כי להכנת השופר נדרשים ארבעה עשר שלבים. חלקם, הוא אומר, הוא סוד מקצועי. ומכל מקום הוא מספר, כי האלמנטים המרכזיים בהכנת השופר הוא יישור חלקו התחתון ומבנה הפיה. שכן השופר מגיע כשראשו הצר מפותל ומסובב, העיקול החד כל כך לא מאפשר בשום אופן קדיחת חור ומעבר נקי לקול התקיעה. ה"יישור" הוא מלאכת אמנות מיוחדת ועדינה הדורשת זהירות ורגישות מיוחדת. לאחר שהקרן אכן התיישרה ניגשים לבניית הפיה - מלאכה עדינה ושברירית לא פחות הנפתחת בביצוע חריץ דק בקצהו של השופר עד השלמתו כפיה עגולה יפה ונוחה לתקיעה. השלבים הסופיים הם ליטושו של השופר, טכניקות ייחודיות [וסודיות] למניעת ריחות לא נעימים, והברקתו עד למראה מושלם.
 

הקולות היוצאים מן השופר המכוים בשם "תקיעה שברים תרועה" מוכרים מן הסתם לכל. אולם לאוזן מקצועית מודבר ברפרטואר ענק של קולות. אינו דומה קול ותקיעת השופר האשכנזי לקול השופר האיטלקי, אינו דומה קול ותקיעת השופר הפרסי לזה התורכי. השופר המזוהה ביותר אולי עם קולו המיוחד הוא השופר התימני המפורסם בשל אורכו המיוחד ותיבת התהודה המונומנטלית.
 

"שופר תימני הוא ארוך במיוחד והעבודה עליו מורכבת מאין כמוה. הסיבה: לפי מנהג התימנים יש מניעה מלבצע כל פעולה של יישור בקרן. הפיתול החד של הקרן מאלץ אותנו "לקדוח באפלה" מתוך שאיפה להגיע אל החלל בלי לפגוע בשופר עצמו באחד מפיתוליו. הסביכות הזו היא שהופכת את השופר התימני לכל כך נדיר ומכאן לכל כך יקר". עם זאת, כדאי להזכיר כי חלק מהתימנים הפוסקים כדעת הרמב"ם תוקעים בשופרות קצרים. שופרות תימניים קצרים, -שלא עברו כל פעלת יישור- נמכרים רק בארץ בשל הביקוש הנמוך. 
 

שמעון קינן הוא בעל תוקע בעצמו ואחד מגדולי המומחים בתחום. על עצמו הוא מעיד כי הוא "נולד עם שופר ביד". הבן חנן מספר כי אביו נהג כילד, 'להתאמן' בתקיעה לתוך צינור פלסטי שלקצהו היה מודבק משפך שהזכיר איכשהו את קולו של השופר. מאוחר יותר, בגיל 18 החל לתקוע בבתי כנסת שונים מעדות שונות עד שלפני שמונה שנים החליט להקים מפעל שבו ייצר את אהבת חייו את השופר. 
 

במפעל מיוצרים שופרות מסגנונות שונים. בנוסף מציג המפעל שופרות שונים, עתיקים, ייחודיים, ובעלי צורות מיוחדות. "העדה האיטלקית בירושלים למשל, נוהגת על פי המסורת לתקוע בקרן של עז דווקא, לפני זמן לא רב הם שלחו לכאן את שופרם בן ה 200 שנה וביקשו כי אשפץ להם אותו". בנוסף מקיים קינן הרצאות ומצגות במרכז המבקרים שבמפעל.
 

מחירו של שופר עשוי לנוע בין טווח מחים של 60 שקלים ועד ל 1000 שקלים. המחיים היקרים שייכים על פי רוב לשופרים התימניים. במרכז המבקרים חנות מזכרות בה ניתן לרכוש שופרות או סתם מזכרות מן המפעל.   
 

קול שופר מושב גבעת יואב רמת הגולן.

טלפון להזמנות: 04 6763307

מחיר כניסה לקבוצות: 20 ₪ לאדם.