פונקציות מרתקות בבתי כנסת עתיקים

• הדפסה
• דואל

פרטים

קטגוריה: אמנות

פורסם בחמישי, 12 דצמבר 2013 11:56

נכתב על ידי דרורית סן

האמנית דרורית סן בסדרת כתבות מיוחדות ל'מעט בית מקדש' והפעם על בתי כנסת עתיקים ועל פונקציות מרתקות שפעלו בהם כפי שעולה מהממצאים הארכיאולוגיים האחרונים

ארכיאולוגים חשפו בתי כנסת עתיקים המתוארכים לתקופת בית שני בכל רחבי ארץ ישראל כולל ירושלים וגם מחוצה לה. המפתיעים והמסקרנים ביותר הם בתי הכנסת שנמצאו ממש בסמוך לבית המקדש. למה נועד בתי הכנסת התקופה של טרום תפילות בציבור? משערים שהיו לבתי הכנסת פונקציות במישור חברתי-פוליטי כמקום ההתכנסות של הקהילה לאספות, שיעורים וחגיגות, הספדים ואירועים משמחים. בצד בית מדרש פעיל לאברכים ולציבור הרחב.

באופן לא מפתיע נמצאו במקום מקוואות טבילה כהכנה לעליה למקדש. כן חדרי 'צימר' קטנים וגדולים המעידים על תפקיד של אירוח עולי הרגל. לפי הכתובות החקוקות בשפות שונות אפשר לשרטט מפה גאוגרפית של הפזורה היהודית עוד לפני חורבן הבית בעיקר של סוחרים יהודים שהתפרשו על פני כל פינה אפשרית תוך שמירה על זיקה הדוקה לארץ ישראל שבמוקדה המקדש.

פונקציה מפתיעה נוספת שמשערים בהתאם לממצאים שהייתה לבית הכנסת העתיק היא - כספת. כן המקום בו שומרים את הכסף והאוצרות כמו תכשיטים יקרי ערך. למה? כי בכל מקום בו נמצא בית כנסת עתיק מצאו החופרים שפע עצום של מטבעות. תחילה שיערו שמדובר בכספי תרומות...  אך, לפי הכמויות העצומות שנתגלו הורחבה הגדרת התפקיד של בית הכנסת  לפונקציה נוסף -  בנק! כנראה שאלו שהפקידו את כספם ורכושם בבתי הכנסת סמכו על המקום הקדוש כמבריח גנבים. ההנחה שמי שכל מי שיחמוד בכספם ובתכשיטים יקרי הערך לא יעז לשלוח ידו במעל בתחום המקודש בעל השגחה ביטחונית של ריבונו של עולם כנראה הוכיחה את עצמה כנכונה אחרת לא היו ממשיכים להפקיד במקום בעל ההילה הרוחנית של קדושה מיוחדת את מטבעות הזהב והכסף.

כתובת זו בשפה יוונית שנמצאה בעיר דוד בירושלים המזכירה קיומו של בית כנסת ירושלמי בסמוך לבית המקדש המספרת על אדם בשם תיאודוטוס בן וֶטנוס - גבאי בעיסוקו שהוא ואבותיו כיהנו כראשי בית הכנסת כבר בימי בית שני. ממצא זה הוא עדות ארכאולוגית נוספת המחזקת את ההנחה

שבירושלים היו בתי כנסת מהזן הקדום טרום ניסוח התפילות בציבור גם בזמן שבית המקדש השני עמד על תילו.

טקסטים המופיעים במקורות תנאים ואמוראים, שנוגעים למצוות התלויות בארץ, מצביעים על פונקציה לימודית של בית לימוד ציבוריים שמלא בית הכנסת העתיק ולא רק בתי מדרש לתלמידי חכמים.