האם בית כנסת יכול להפעיל אולם שמחות לעשיית רווחים, כאשר זו מטרתו העיקרית?

בטורי הקודם עסקתי ב'שם העמותה', כעת אגע קצת במטרות העמותה.

 

העמותה חייבת לקיים את מטרותיה. ולענינינו כאשר בית הכנסת שנרשם כעמותה הציב במטרותיו את 'פעילות דתית, תפילה, ושיעורי תורה' עליו לעשות הכל כדי שמטרות אלו יתקיימו. חשוב לדעת כי אלו הנושאים המרכזיים הנבדקים ביותר בהקשר תקינותה של העמותה.

 

כאשר העמותה פועלת במטרות נוספות היא חוטאת למטרתה. לעתים פעולות אלו נתפסות כחשובות וכאלמנטאריות וכגון, בית כנסת המפעיל 'בית תבשיל' לנזקקים, או מלון חינם לחסרי בית – פעולות חשובות ללא ספק – אך כעמותה אין בית הכנסת רשאי לפעול למען מטרות אלו.

 

חשוב להדגיש נקודות אלו, מאחר  שכפי הידוע לי לא מעט בתי כנסת מפעילים בשטחם אולמות שמחה. אני באופן אישי מכיר מספר בתי כנסת כאלו, כאשר מטרתם היא חיובית: השכרת אולמות השמחה במחיר מסובסד לחברי הקהילה דלי היכולת. חשוב לי להדגיש: פעילות זו תאסורה לפי חוק העמותות, אלא אם כן הצהרתם עליה מראש ב'מטרות העמותה' – דבר שלא תמיד אכן מתרחש.

 

בארגון הגג של המגזר השלישי הגדירו היטיב נקודה זו המובדלת ממטרות התאגיד העסקי: מטרה המצויינת במסמכי ההתאגדות היא הסיבה המוצהרת, בהבחנה מהסיבות האישיות של מייסדי התאגיד להקמתו. הסיבה הבסיסית לקיומו של תאגיד עסקי היא בדרך כלל הרצון להשיג רווח לתאגיד או לחבריו, ואילו זו שבמלכ"ר היא בעלת אופי 'רוחני' וכגון עקרונות דתיים ומושגים מוסריים, רגשות עדנה ורחמים כלפי ילדים, בעלי מומים ונזקקים אחרים, התנגדות לתופעות של חוסר יושר אישי וציבורי וכדומה. התפקיד לעצב את מטרות העמותה מוטל, מטבע הדברים, על מייסדי העמותה.

 

העמותה נדרשת לפעול למען המטרות, ובמקביל לפעול לביטולם של מטרות שאין בכוונתה לקדם. מה קורה כאשר יש רשימת מטרות, והעמותה מגלה כי היא לא מצליחה לעמוד בכולן? ולצורך העניין בית הכנסת הצהיר כי מטרותיו הן: הקמת ספרייה מרכזית, קייטנות לנוער, רשת של שיעורי תורה 24 שעות ביממה. אך בפועל מתברר כי הקמת הספרייה נתקלת בקשיים, וקייטנות לנוער אינן רלוונטיות? במקרה כזה על המותה לבטל את המטרות האלו בפני רשם העמותות או להראות לו תכניות מעשיות כיצד הוא מתכונן לקדמן. בטור הבא אכתוב ב"ה על הפרוצדורה הנדרשת מעמותה המבקשת לשנות את מטרותיה.

 

כפי שכבר ציינתי לא אחת בטורי מותר לעמותה להרוויח כסף לצורך עשיית רווחים שבסופו של דבר יזרמו לקופתה ויסייעו לפעילותה. הדוגמא הטובה ביותר ביחס לבתי כנסת היא הפעלת אולם שמחות בצמוד לבית הכנסת. כאמור לא עט בתי כנסת פועלים כך, ומשכירים את האולם אותו הקימו מעל או מתחת למבנה המוסד, ובכסף הם מתחזקים את פעילות המקום. לעיתים, הם גם משכירים חדרי שינה לאורחים וכגון ישיבה המתפנה מתלמידיה בשבת, והיא משכירה את החדרים לאורחים המבקשים לרגל שמחה, לשהות בשבת אצל קרובי משפחתם המתגוררים בעיר. הדבר אם כן מותר, אך יש לזכור כי על פי סעיף 1 לחוק אין העמותה יכולה להצהיר כי זו מטרתה העיקרית. פעילותה המרכזית של העמותה צריכה להיות וולונטרית אך היא רשאית להצהיר על עשיית רווחים כמטרה משנית.

 

לפי חוק זה אין העמותה יכולה אם כן להצהיר כי מטרתה העיקרית היא החזקת מניות בחברה עסקית גם אם במקרה זה החברה היא בבעלותה המלאה של העמותה וכל רווחיה מחולקים לעמותה. עם זאת, עמותה כפי שציינתי רשאית להחזיק במניות בחברה עסקית לבד או עם גופי מלכרי"ם נוספים ובתנאי שפעילות זו אינה פעולה העיקרית.