פעילות עסקית בבית הכנסת

בית כנסת ומרכז עסקים, הילכו שניהם יחדיו? כיצד ניתן לשלב את בית הכנסת עם פעילות עסקית מבלי לפגוע בכללי מנהל תקין ורשם העמותות? 

פעילות עסקית בבית הכנסת

קוריוז נחמד, מספר על חבר שניגש לאחד המתפללים בשבת והציע בפניו 'ברשות השבת', למכירה, את המזדה. בסוף התפילה הוא פנה אליו ושאלו: 'ברשות השבת' - כמה?. ענה לו חברו: 'ברשות השבת' - נמכר!!!.
 
גם בבית כנסת אפשר ותמצא פעילות עסקית, ועל כן יש לבחון את השלכותיה על מעמד העמותה במע"מ ומס הכנסה ולעניין חבות המס מחד ואת מעמדה לאור כללי המנהל התקין בהתייחס לרשות התאגידים – רשם העמותות, מאידך.
 
הילכו שניהם יחדיו? 
להלן כמה דוגמאות:
*כאשר מבנה בית הכנסת כולל אולם אירועים ומתאפשר לכל החפץ בכך גם לאלו שאינם חברים מן המניין לערוך בו את שמחתם בשבתות, ואפילו בימי חול כגון בר מצווה, או סעודת שבע ברכות.
*בית כנסת שיש בשטחו אפשרות להקצות שטח חנייה מוסדר לכל החפץ בכך זאת לאור מיקומו האטרקטיבי בסמוך למרכז העיר.
*הגדיל לעשות אחד מחברי העמותה שהנו עובד בכיר בחברת הייטק אשר הציע לעמותה להשקיע במיזם עסקי שמפירותיו תוכל העמותה ליהנות ממון לאורך שנים של פעילותה הציבורית.
 
פעילות עסקית של מלכ"ר  מנקודת המבט של כללי הניהול התקין
 
לאור חוק העמותות כפי שניתן לראות במס' סעיפים המפורטים להלן, יש להקפיד על מס' עקרונות כאשר מעוניינים לפתח פעילות עסקית במסגרת העמותה.
סעיף 1 לחוק העמותות - מטרתו העיקרית אינה עשיית רווחים. 
"1. סמכות לייסד עמותה: שני בני אדם או יותר החפצים להתאגד כתאגיד למטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו, רשאים לייסד עמותה; העמותה תיכון עם רישומה בפנקס העמותות... "
סעיף 17 - חברות בעמותה אינה ניתנת להעברה או להורישה, אין זיקת בעלות.
" 17 מהות: החברות בעמותה היא אישית, אינה ניתנת להעברה ואינה עוברת בירושה..."
 
*הכובע העיקרי - הכובע העיקרי הנו המלכ"ר אליו העמותה מחויבת לקדם את מטרותיה. איסור חלוקת רווחים אם במישרין ואם בעקיפין.
 
*לפעול כגורם רציונלי בשוק - שהנכסים יהיו שמורים / תשואה / רישום נכסים בבעלות על שם הבעלות. לפעול כפי שכל אדם סביר פועל בנכסיו. התקשרויות לאחר קבלת מס' הצעות מחיר. ככל שמדובר בגוף דו מהותי – יערך מכרז.
 
*חברת בת – השימוש בחברת בת  היה בעבר פעולה לגיטימית, זאת בתנאי שהעמותה תחזיק ב-100% מניות באופן כזה שיבטיח שכל הרווחים יופנו אליה.
מה שנדרש היה לבדוק שהחברה אינה משתלטת על עיקר הפעילות וכן אינה מהווה צינור לעקוף סייגים של חוק העמותות, כגון תשלומי שכר לוועד באמצעות החברה או הגבלות אחרות החלות על העמותה.
 
המצב כיום השתנה, ורשות התאגידים מכירה בשותפות בחברה יחד עם גורם פרטי אחר מתוך רצון לקדם שתופי פעולה חיוביים. בכפוף לכך שלא יהיו עם גורמים מקורבים של העמותה.
 
*על העמותה לשמור על זכויותיה. למשל לעגן זאת בתקנון של החברה המשותפת, בו יובהר מה זכויות העמותה ומה זכויות השותף העסקי.
 
*שליטה מוחלטת או כמעט מוחלטת של החברה לא נראה טוב, אלא נתפס כניצול שאינו לגיטימי. יש לדאוג לכך שהאינטרס הציבורי מוגן.
 
בגליון הבא נבחן את היבטי המיסוי בפעילות עסקית של מלכ"ר.
אין לראות באמור לעיל חוות דעת וכיוצ"ב. בכל נושא ועניין יש להיוועץ עם אנשי המקצוע הרלבנטיים.
 
בברכה,
מנחם מ. אקרמן, רו"ח
רח' ההסתדרות 16 פ"ת
טל' 03-9347618
דוא"ל This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it..