תענית ציבור

צום כללי, שהוטל על הציבור כולו בשל מאורע כלשהו. ראשון נזכר בתורה צום יום הכיפורים: "בחודש השביעי, בעשור לחודש, תענו את נפשותיכם" (ויקרא טז כט). בתקופת הנביאים נקבעו תעניות ציבור נוספות: עשרה בטבת, שבעה עשר בתמוז, תשעה באב וצום גדליה. על פי הבטחתו של הנביא זכריה עתידות תענית אלה להתבטל עם הקמת בית המקדש לעיד לבוא: "כה אמר ה' צבאות: צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים" (ח יט).

חז"ל קבעו חמישה דברים, האסורים בתענית ציבור: אכילה ושתייה; רחיצה; יחסי אישות; נעילת נעלי עור; סיכת הגוף בשמן.

מבחינת חומרתו דומה תשעה באב לצום יום הכיפורים. הצום מתחיל מן הערב ונמשך עד שקיעת החמה של היום שלאחריו ואסור בחמשת האיסורים. לעומתו, נוהגות שלוש התעניות האחרות, וכן תענית אסתר רק במשך היום - מעלות השחר ועד לצאת הכוכבים - ואינן אסורות אלא באכילה ובשתייה. בנוסף לתעניות אלה, הקבועות ועומדות, התקינו לעתים חכמים צום על מאורעות מיוחדים, שטמונה היתה בהם סכנה לכלל הציבור, כמו עצירת גשמים, מצור שהוטל על העיר וכו'. בתלמוד אף מסופר על אנשי סגולה, שנהגו להתענות "תענית יחיד" ככפרה על עוונותיהם תוך כדי בקשת רחמים על כלל הציבור.

תיאור של סדר התענית, שהיה נוהג בתקופת המשנה והתלמוד, מצוי במסכת תענית: "מוציאין את התיבה, ארון הקודש, לרחובה של עיר, ונותנין אפר מקלה [קלוי באש] על גבי התיבה, ובראש הנשיא ובראש אב בית דין. וכל אחד ואחד נוטל ונותן בראשו, והזקן אומר לפניהם דברי כיבושין [מוסר ותוכחה]. עמדו בתפילה, מורידין לפני התיבה זקן ורגיל, ויש לו בנים, וביתו ריקן [ריק], כדי שיהא לבו שלם בתפילה". בתקופת המשנה אף נהגו להוסיף שש ברכות לסדר תפילת ה"עמידה" וליוו אותה בתקיעה בשופרות ובחצוצרות.

כיום נוהגים להוסיף בסדר התפילה קטעי "סליחות", המיוחדים לכל אחת מן התעניות. ב"חזרת הש"ץ" של תפילת השחרית מוסיף החזן את "ברכת התענית", הפותחת במלים: "עננו, ה', ביום צום תעניתנו, כי בצרה גדולה אנחנו". בתפילת מנחה אומר כל אחד מן המתפללים ברכה זו בתפילת ה"עמידה" בלחש. לאחר תפילת ה"עמידה" אומרים את פסוקי "אבינו מלכנו", ולאחר מכן קוראים בתורה. לתענית הציבור קריאה מיוחדת משלה - קטע הפותח במלים: "ויחל משה את פני ה' אלקיו" (שמות לב יא), המתאר את בקשת הסליחה של משה מאלקים לאחר חטא העגל. במנחה מוסיפים לאחר הקריאה בתורה את ה"הפטרה", שתוכנה - קריאה לשוב בתשובה שלימה והפותחת במלים: "דרשו ה' בהימצאו, קראוהו בהיותו קרוב. יעזוב רשע דרכו, ואיש און - מחשבותיו, וישוב אל ה', וירחמהו" (ישעיהו נה ו-ז).

לתשעה באב וליום הכיפורים סדר תפילה וקריאה בתורה משלהם.

ראה גם: צום