סיור החודש: בית הכנסת מוסאיוף

בית הכנסת מוסאיוף, בנוי בשכונת בוכארים. הוא מהווה גם 'שטיבלעך', ובו מתקיימים מניינים רבים.

"המקום הזה אבן שואבת לכל דבר שבקדושה. באים לכאן אנשים רבים, ולאט לאט חוזרים בתשובה, המקום הזה יש בו ממש מקור של קדושה וזה מושך את האנשים". את הדברים האלו אמר הרב עובדיה יוסף זצ"ל בשיעור בבית הכנסת.

גם המתפללים הרבים מדברים על אלמנט הקדושה שאופף את בית הכנסת: "כמו הכותל המערבי, לא זזה שכינה מהכותל המערבי, ולא זזה שכינה מבית כנסת מוסאיוף" הם אומרים.

 

3C9A9214 3C9A9216 3C9A9218 3C9A9286 3C9A9303 3C9A9307

צילום: אלי קובין

 

 

ההקמה

בית הכנסת מוסיוף נבנה בשנת 1895 [נקרא בתתחילה בשם א'], על ידי מנהיג קהילת הבוכרים באותה עת הרב שלמה מוסיוף, זצ"ל [1852-1922].

בשנת 1889 היתה עלייה גדולה מארצות הגולה ומספר יהודי בוכרה הגיע ל-200 נפש. הוקמה 'חברה לעדה הבוכרית' ובין החלטותיה היה הקמת בית כנסת. בשנת 1890 הגיעה הצעה לקנות שטח בירושלים. בשנת 1981, נקנה שטח, על ידי רבי שלמה מוסאיוף וחברים נוספים. ארבע שנים מאוחר יותר הקים רבי שלמה את בית הכנסת. בשכונה גם היתה ישיבת המקובלים של המקובל המפורסם הרב יעקב דוויק.

"הוא התחיל לבנות את בית הכנסת הראשון בשנת תרנ"ה, וקבע שם שני אבנים מן השורות העליונות של הכותל המערבי, ועד היום האבנים האלו קבועות שם, ועשה אותו בית מקדש קטן" מספר גבאי בית הכנסת הרב כהן.

בבית הכנסת עבדו רק יהודים. גויים לא התעסקו בבניה, שכן על פי הקבלה יש עניין שרק יהודים יבנו את המקום הקדוש.

סביב בית הכנסת נבנתה שכונת הבוכרים, בה בנו 150 אנשים מן הקהלה בתים. הרב מוסאיוף אגב, הקדיש לציבור שורת מבנים וחצר גדולה ובה שמונה בתי כנסת. הרב כהן מספר גם על מאפיה גדולה שהקים הרב מוסאיוף ובאמצעותה חילק כיכרות לחם לאנשים הרעבים. 

הרב מוסיוף היה הולך מרחקים באותם ימים כדי להשיג מניינים, וזכות זו, מסבירים המתפללים, הפכה את המקום לאחד מבתי המדרש הפעילים ביותר בירושלים.

אחד מן המתפללים מספר כי הרב שלמה מוסיוף היה מניח בכל יום צלחות מלאות בכסף מחוץ לבית הכנסת, ואנשים עניים שהיו עוברים במקום היו נוטלים משם כדי צרכם.

המתפללים הרבים חוזרים ומדגישים את העובדה שהרב מוסאיוף בנה את המקום לשם שמים: "הוא היה מביא מים על גבי חמורים מליפתא, כדי שהמתפללים יוכלו ליהנות מהם מבלי לטרוח".

 

3C9A9262 3C9A9263 3C9A9267 3C9A9271 3C9A9276 3C9A9278

 

 

 

פעילות שנים ראשונות

בשנים הראושנות היה צמוד לבי תהכנסת תלמוד תורה ובו למדו 160 ילדים. כמו כן ייסדו הבוכרים את גן הילדים העברי הראשון על אדני התורה והמצווה.

ליד בית הכנסת הקים רבי שלמה מוסאיוף בית מרחץ ומקווה טהרה. בימים אלו זקוק המקום לשחזור ולשיפוץ.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 נותק הקשר בין ישראל לבוכרה. המלחמה המיטה חורבן על שכונת הבוכרים וחלק גדול מן התושבים עזבו את השכונה. מי שנותר סבל מעוני ומחלות. מספר התושבים שמתו עומד על פי האומדן על 700 נפשות.

בשנות הארבעים עזבו חלק מן התושבים שנותרו את השכונה, והתהליך הואץ סביב מלחמת השחרור. למרות זאת מאז היווסדו ועד היום לא פסק בית הכנסת מלפעול.

בבית הכנסת היה מתפלל הרב יצחק הדאיה, ומוסר שיעורים מידי יום. כל המניינים היו נשארים לשיעור, מן המנין הראשון ועד האחרון. בנוסף פעלה במקום חברת תהלים.

 

 

3C9A9277 3C9A9282 3C9A9286 3C9A9288 3C9A9290 3C9A9291

 

פעילות היום

בבית הכנסת עוברים מידי יום כשלשת אלפי אנשים. כמאה מניינים. במקום נערכים מידי יום עשרות שיעורי תורה, מידי יום ומידי שבת. בשנים האחרונות מועברים השיעורים באמצעות לווין ואינטרנט ורדיו לעשרות אלפי אנשים ברחבי העולם. בין מוסרי השיעורים נמצאים הרב בן ציון מוצפי, הרב שכטר, הרב שלום הרוש, הרב אשכנזי, הרב מזוז, ועוד.

בית הכנסת פעיל 24 שעות שבעה ימים בשבוע.

בית הכנסת מפעיל קרן קימחא דפסחא לעזרת עניים. בכל יום מגיעים למקום מאות משפחות ומבקשים את עזרת הגבאים. הם אינם מסרבים, ולכל אדם שפנייתו נראית רצינית מוגשת עזרה וכספים לצרכים רפואיים, כלכליים, מזון ועוד.

אחד המתפללים מספר כי פעם נכנס אברך לחצר בית הכנסת וסיפר שאשתו צריכה לפגוש רופא שכן היא הרה, ויש חשש להפלה. אלא שהרופא דרש 500 שקלים עבור הפגישה. גבאי בית הכנסת במקום, אסף מן המתפללים 500 שקלים. הכסף נאסף, אך דעתו של הגבאי לא נחה: "מה עם מונית כדי להגיע לרופא? מה עם מזון לאשה בדרך", בדקות שלאחר מכן, ארגן האיש עוד 200 שקלים.

בבית הכנסת מתקיימת גם שירת הבקשות בליל שבת כנהוג בבתי הכנסת הספרדים. המונים מגיעים להשתתף בפיוטים המושרים על ידי טובי הפייטנים לאורך השנים.

 

3C9A9223 3C9A9229 3C9A9230 3C9A9231 3C9A9240 3C9A9255

 

 

רבנים וגבאים

הרב אריה חיימוב, בן גילו של הרב עובדיה יוסף היה רבה של שכונת הבוכרים במשך שנים רבות. רבי שלמה פרייוף, רבי נהרי חיימוב, ורבי יוחאי ישראלוב, היו גבאים בבית הכנסת במשך שנים. רבי מולה אברהם כהן ורבי שלום נהרי שימשו גם גבאים עד לפטירתם. בהמשך שימש כגבאי רבי בן ציון כהן והוא העביר את המקום לרבי אברהם כהן שליט"א, המשמש היום כגבאי הראשי, והוא זה שקיבל את המשלחת שלנו בחדר הקטן מאחורי בית הכנסת. הרב שמעון מגידיש משמש גם כן כגבאי בבית הכנסת.

רבי אליעזר כהן, הוא אחד מן החזנים ובעלי הקוראים בבית הכנסת.

 

3C9A9218 3C9A9219 3C9A9220 3C9A9224 3C9A9322 3C9A9334

 

 

מתפללים

בבית הכנסת התפללו ומתפללים רבנים מפורסמים במשך השנים. ביניהם הרב עובדיה יוסף, הרב בן ציון אבא שאול הרב מרדכי אליהו, יעקב שאול אלישר, הרב יהודה אשלג, הרב יצחק כדורי, ולהבדיל בין החיים לחיים, הרב בן ציון מוצפי, הרב ראובן אלבז, והרב אשכנזי ועוד.

המתפללים עוד זוכרים איך היה הרב כדורי יושב במקום בענוותנותו ומברך את האנשים מהראשון ועד האחרון. 70 שנים התפלל במקום המקובל הגדול. המתפללים זוכרים גם כיצד היה מוסר הרב עובדיה יוסף מידי יום רביעי שיעור אליו היו מגיעים המונים. רוב בניהם ונכדיהם של שומעי השיעור שלחו את צאצאיהם לישיבות קדושות.

חלק מן החומר נלקט ברשותו של הגבאי מתוך סרט שהוכן על בית הכנסת.

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן