כיצד לנהוג בימי אבלות

ימי אבלות

אין כמו מצות ניחום אבלים, במיוחד של בני הקהילה הקרובה. טוב ללכת לבית האבל מללכת לבית המשתה.

מן הראוי להציע למשפחה, שמסע ההלויה יעבור דרך בית הכנסת שהנפטר היה מתפלל קבוע בו.

ההתנהלות סביב מסע ההלויה, השבעה ואמירת הקדיש בבית הכנסת וטקסי האזכרה (שלושים, יום השנה) מן הראוי שייעשו במידה נכונה. הרב יהונתן אייבשיץ (יערות הדבש) גורס שאין מבקש "לא להרעיש מדי" והוא מבקש הצנע לכת גם בימי זכרון והתוועדויות לזכרו של המת, חבר בית הכנסת, ואם הבכייה מצד זה שאנו מתגעגעים אליו, זו באמת דרך וטבע הבהמות ולא דרכם של ישראל, שהוא "עם נושע בה'". והרב אייבשיץ מוסיף: "האם יש לנו סבה לבכות על מעשי הקב"ה? האם ידוע לנו מהו הטוב ומהו הרע? האם אנו חכמים כחוכמת הקב"ה? האם אנחנו רחמנים כמותו? רואים את הנולד כמותו? כמו שאין להצטער על האדם כאשר חי 80 שנה כך אין הוא יכול להצטער כאשר מת בגיל 20. לגבי האדם היינו הך, כי גם אם יחיה אלף שנים כלא היה".

נהוג שבני השכונה והקהילה מנחמים אחרי בני המשפחה, וגם מי שאינו קרוב לאבל, חייב בניחום כדי לעורר מידה של אמפטיה ואנושיות. מי שחשוד כ"יריב" של הנפטר בחייו או אויבו יבוא לנחם יחד עם אדם שהיה קרוב לו בחייו, וכך "יוכשר" בניחומו. וכך יתן כבוד לנפטר. מן הראוי שבית הכנסת והגבאים יאפשרו קיום מניין בבית האבל, וידאגו גם להעברת ספר תורה לבית האבל וגם לכך שעשרה מן החברים יעברו לשם לקיום המנין. אם אין מנין, יקבלו את האבלים ויטופחו ויטופלו על ידם: ישגרו להם אוכל, יעזרו להם בקיום מסחרם או לימודיהם שהוא מושבת מחמת השבעה, וכך נגרם להם הפסד ממון, ולצורך כך, כמו גם לצורך הניחום, נדחה אפילו לימוד תורה. יש לשאול גם אם הם זקוקים לעזרה משפטית שהיא חשובה בימי ה"שבעה" בשל עניני סטטוס וכו'.

ראוי שבית הכנסת והגבאים יפרסמו מודעת אבל על חברם שהלך לעולמו והשתתפות בצער המשפחה. בקהילות ספרד שבהן נהוג להקים "אהל אבלים" יסייע בית הכנסת גם בכך: יספק כסאות ושולחנות, מאווררים וכדו'. ראוי שרב בית הכנסת או מי מבין המתפללים יעביר שיעור וילמד משניות לעילוי נשמת המנוח, או יאמר דברי נחמה בין מנחה לערבית בבית האבל או באהל שהוקם. ראוי לדאוג שמתפללים יגיעו לקראת תפילת מנחה או מעריב (ושחרית בבוקר אם מתקים מנין) כדי להשלים מנין. יש לקבוע באופן מסודר מי ומי הבאים כדי לא לגרום מבוכה. רצוי גם ליצור המשכיות בביקורי המנחמים. כדי שלא תשתרר לפתע ריקנות בבית האבלים.

לאחר תום השבעה והקמת המצבה (גם כאן יסייעו הגבאים בעזרה ארגונית או כספית שהיא מטלה יקרה למדי) לא יבקשו האבלים זכויות מיוחדות בבית הכנסת, ויקבלו הוראות הגבאים לגבי אמירת "קדיש" ומעבר לפני התיבה.

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן