הודעות חדשות בפורום

  • אין הודעות לתצוגה.

 

adsense 2

שלמה גליק [40], מגדולי החזנים בישראל. הוכתר כחזן הצעיר המוביל בישראל בפסטיבל החזנות בהיכל התרבות בתל-אביב.

 

מהו בית הכנסת בשבילך?

מבחינתי זהו מקום של התחברות לבורא עולם, ברוב עם. הרמב"ן בפרשת בא אומר שהטעם של ההתכנסות של בתי כנסיות בתפילה זה לצעוק אל ה' ולומר לו: 'עבדיך אנחנו'. הגמרא במסכת סנהדרין מספרת כי חזקיה, ראוי היה להיות המשיח, אולם בגלל שלא אמר שירה לא זכה לכך.

את התפילה בכל יום אנו פותחים ב'שירי זימרה' ובהמשך אנו מזכירים כי 'כולם פותחים את פיהם בשירה ובזימרה'. יש חשיבות גדולה כשעושים את זה יחד במקום קדוש, עם ההכרה שאנו חלק מן העם היהודי ושמחים בכך כי זכינו להיות משרתי קל עליון.

בית הכנסת שעשה עליך רושם מיוחד?

ברוך ה' זכיתי להיות במקומות רבים בעולם, והייתי רוצה לציין שנים, שהם אולי נתפסים כקוטביים זה לזה, אך למעשה הם שני קצוות של אותו גוף יהודי פועם. המקום הראשון הוא בית הכנסת שבו עשיתי שבת עם בחורי ישיבה, עם שירה וחזנות, והרבה שמח. מן הצד השני הוזמנתי לבית הכנסת באיים הקאריביים שם פגשתי בקבוצה של יהודים מנותקים מהיהדות, אין להם מושג מה זה יהדות.

מן הצד האחד הבחורים, הקהל ששר אתך ואתה שומע את השאגה מן הקהל המסונכרנת אתך, ואת חש התרוממות, מעין עולם הבא, מן הצד השני אתה פוגש באנשים רחוקים מתורה ומצוות, אבל אתה רואה לפתע שהם בועים במהלך התפילה.

כשאתה שר את 'וניקיתי דמם לא ניקיתי', את 'אב הרחמים', ואנשים מתחברים לנקודה היהודית שלהם, ליקירם שהם איבדו במלחמה, בפיגוע או למבוגרים יותר בשואה, אתה חש חיבור למקום, וכפי שציינתי אלו ואלו דברי אלוקים חיים.

אתה מודע לביקורת שחזנות ומקהלה עוקרים מן התפילה את הנשמה?

אני מציע לאנשים שנושאים ביקורת מן הסוג הזה, שיבחנו היטיב את עצמם, מה מפריע להם בחזנות. האם זו השירה או חוסר הסבלנות שלהם למשל? אולי הם מחכים שהתפילה תסתיים והם יהיו כבר בבית? מדוע אנשים באים לתפילה, כדי לפגוש חברים? לקרא עיתונים? התפילה היא כדי לחבר את האדם לבורא עולם, ואם החזנות והמקהלה עושים את זה אין דבר טוב בזה. כבר בגמרא אנו מוצאים על אדם שנענש מאחר שלא שימח את עם ישראל בגרונו, במתנה שנתן לו ה'.

בשנים האחרונות צמחו עשרות מנייני קרליבך ברחבי ישראל ובעולם, ואני שומע שגם על כך כבר יש ביקורת. צריך לזכור, בשמחת בית השואבה היו רוקדים עם 8 אבוקות כדי לשמח את הקהל, הלויים היו שרים זמירות ותשבחות, המטרה שלי, של החזן היא למשוך את הקהל ולייצר סיטואציה בה אדם מתחבר לקב"ה, לא להעמיס, לקרב, לא לחינם נקרא חזן בלשון המשנה בשם שמש.

הביקורת הזו מפתיעה במיוחד כשחושבים על האלטרנטיבה כמו חזן צרוד למשל, זה יותר טוב?

בית הכנסת של ילדותך?

בית הכנסת שלי היה אוהל יונתן, ששילב אברכים ובעלי בתים ירושלמים אותנטיים שורשיים. רב בית הכנסת היה הרב שלמה וולבה זצ"ל – זקן המשגיחים. אני זוכר שהוא היה דואג שבית הכנסת לא יהפוך לתחליף ביביסיטר, שלא יבואו ילדים סתם להפריע או להשתעמם. עליהם להבין את חשיבות בית הכנסת. מאידך, כאשר היו ילדים דאג הרב שיכובדו בממתקים, ויענו אמן ליד בת בית הכנסת.

אישיות או דמות ייחודית שהשאירה בך רושם

זכיתי להיות חזן אצל הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל. אגב, היה לו קול נעים מאד, יש הקלטות בהם הוא נשמע לומד בנעימה ומנגן את לימודו. אספר לכם מעשה מעניין בהקשר זה. כאשר הגיע יוסלה רוזנבלט, גדול החזנים היהודים לירושלים, ונודע כי יתפלל בבית הכנסת 'החורבה' שבעיר העתיקה, נהרה כל ירושלים כדי לשמוע אותו. הרב אלישיב שאהב מאד חזנות, רצה גם כן ללכת, קם ממקומו שבבית המדרש, ואז נעצר ואמר לעצמו: ביטול תורה. הוא התיישב וחזר ללמוד. לימים סיפר שהיה זה אחד הנסיונות הקשים בחייו. כל ירושלים הכלה אך הוא נותר ללמוד.

הרב היה ניגש בכל שבת מברכים לבימה ומברך את החודש. זו היא תפילתו של רב. כאשר הוזמנתי להתפלל בבית הכנסת סימן לי הרב כי אגש אני ואברך. התרגשתי מאד שהוא נהנה מן התפילה שלי, ובמהלך התפילה בקטעים שונים שמתי לב שהוא נהנה ומחייך לעצמו. זו התרגשות גדולה לדעת ששימחת את גדול הדור.

סיפור נוסף בהקשר זה, היה לפני מספר שנים כאשר ראש ישיבת 'מרכז הרב' הרב שפירא ביקש שאגיע לאזכרה לזכר הנערים הי"ד שנרצחו על ידי מחבלים בישיבה, ואתן קטע חזנות. לאחר מחשבה החלטתי לשיר את היצירה של החזן יעקב מוצן 'הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום'. מוצן כתב זאת לזכר אחיו שנפל ונשרף בטנק במלחמת שלום הגליל. הקהל מאד התרגש, ושנה לאחר מכן כשהוזמנתי שוב וניגנתי שירי נשמה של קרליבך כמו 'גם כי אלך' הופתעתי לשמוע דרישה מן הקהל לשיר שוב את היצירה החזנית מן השנה הקודמת. הרגעים האלו, מביתו של הרב אלישיב ועד ישיבת 'מרכז הרב', נצורים בליבי.

האם היית משנה משהו בבית הכנסת?

יש מקום להכניס יותר שירה בתפילה. השירה מחברת את האדם לבית הכנסת, כפי שניתן לראות אצל בני עדות-המזרח. אם התפילה מורכבת רק מריטואלים יבישים האדם נותר מאחור. מוטלת עלינו החובה ליצור סיטואציה שהקהל יתחבר לבית הכנסת, לתפילה, לקב"ה.

העובדה שכל אדם, גם עם קול צרוד או ללא ידיעת הנוסח המינימלי – יכול לגשת לעמוד, זו תופעה שאינה ראוייה. אם אני רואה את עיניו הזורחות של הילד הקטן שלי בשירת לכה דודי, אני מבין את חשיבותה של השירה בבית הקדוש, ועלינו להשקיע יותר בכיוון זה.

ניגון או זמירה מיוחדת בבית הכנסת?

הזכרתי את 'אב הרחמים', את 'הרנינו גויים עמו'. במסגרת ההתנדבות שלי במילואים אני מטפל במשפחות שכולות. גם כמתנדב באיחוד הצלה ובמד"א, הגעתי ללא מעט זירות פיגועים כמו למשל הטבח ב'מרכז הרב' שהזכרתי, שם הגעתי דקות לאחר האירוע. כשאני שר את המילים 'וניקיתי דמם לא ניקיתי' ואני נזכר במשפחתה של אמי שנרצחה כולה בשואה, ובלוחמי ההגנה מצד אבי, אני יודע שאנחנו חיים פה בניסים, ולמרות ההתנכלויות האין סופיות של אויבינו מגנים רק אותנו.

בתפילה הזו אני מבקש ש'ירושלים לדור ודור', שהפיגועים וההרג יפסקו, והרגש הרב שאני 'שופך' למילים, אפילו בלא לשים לב, הם שגרמו כך אני מאמין ללא מעט אנשים לגשת אלי אחרי התפילה ולומר לי שהם חשים שזו הפעם הראשונה שהם התפללו את התפילה הזו.

שאלון קצר [תשובה במשפט]

ליד מי היית רוצה לשבת בבית הכנסת? ובקידוש?

 

בשנים האחרונות התפללתי בימים הנוראים ברמת גן בבית הכנסת 'דובר עוז'. והנה לידי יושב יהודי בן למעלה מ-90. לאחר שניגשתי לתפילת המוסף סיפר לי האיש העונה לשם חיים גולדשטיין את סיפור חייוץ מתברר כי הוא ניצול שואה, ובימי המלחמה עבד במחנה ריכוז שם נדרש לייצר פגזים. כשהגיע יום כיפור פנה חיים לצד והתפלל את תפילת היום הקדוש. באותה שעה הגיע השומר נאצי והכה אותו מכות רצח. הוא נותר בחיים, רק לאחר שהנאצי אמר לו: יש לך נס שאני משאיר אותך חי, זה היום כיפור שלך. אז הייתי שמח לשבת ליד גדולי עולם כמובן, אבל יש משהו מיוחד בהתכנסות הזו בצוותא על ספסל אחד, עם יהודי שבוכה ביום הקדוש בדמעות שליש ומספר לך את סיפור חייו. אתה חש זעיר מאד מול עוצמה יהודית כזו.

 

ארק או הערינג?

 

אינני אוהב הערינג, דווקא הילד שלי אוכל הערינג בבית הכנסת כי אצלינו בבית לא נכנס...

 

איזה עלון שבת לא תפספס?

 

מאחר שאני שואף לפחות, להגיע לבית הכנסת בשביל התפילה ולא בשביל הקריאה אני משתדל שלא לקרא עלוני שבת.

 

סליחות ספרדי או אשכנזי?

 

די ברור שסליחות אשכנזיות. כאשר ניגשים לסליחות הראשונות במוצאי שבת 'במוצאי מנוחה, קידמנוך תחילה' זו חוויה רוחנית מפעימה. 

מהו בית הכנסת בשבילך?

בית כנסת זה כמובן מקום מפגש, בינינו לבין הקדוש ברוך הוא, אבל לא רק. גם בינינו לבין האנשים שסביבינו, בבית כנסת אנחנו נמדדים האם אנחנו באמת באים בשביל להתחבר, או באים בשביל הפוזה.

בית הכנסת שעשה עליך רושם מיוחד?

יש כמה בתי כנסת כאלו, בעיקר אותם בתי כנסת שבהם רוקדים בליל שבת כנוסח קרליבך, למשל קרליבך בצפת, ברדיטשב בצפת. אני באופן כללי מקפיד ללכת בליל שבת לבתי כנסת שיש בהם הרבה שמחה כדי לקבל את השבת באווירה מיוחדת.

המקום שהכי נגע בי זה היה בקבר של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, מאחר ש"אהבת ישראל" - זה משהו שאני מאד מתחבר אליו, ושם הרגשתי שאני נמצא עם האוהב ישראל הכי גדול.

בית הכנסת של ילדותך?

בית כנסת 'חסידי צאנז' בקרית צאנז בירושלים, זה בית כנסת שאני מאד זוכר לטובה, היתה בו הרבה שמחה, אוכל לומר שתפילה והרבה שמחה שימשו בערבוביה, אני זוכר עד היום את החוויה המיוחדת של התפילה בליל שבת. עד ליום זה אני מתגעגע לאווירה הזו, שהיא לא קיימת ברוב בתי הכנסת שאני מתפלל בהם היום.

לא מזמן הייתי שם בליל שבת, אך זה כבר לא אותו דבר, אנשים מאד הזדקנו. אבא שלי הוא חסיד צאנז מן הסוג שלובש 'קפטן' וכובע ליטאי, אך ב-15 השנים האחרונות הוא כבר לא מתגורר שם.

אישיות או דמות ייחודית שהשאירה בך רושם

יש שני אנשים שאני יכול לומר שהותירו בי חותם. הראשון הוא הרב בן ציון גוטפרב – המשגיח בישיבת 'המתמידים'. האיש הזה עובד ה' בצורה מאד ייחודית שמייחדת אותו, יש בו שילוב של מאור פנים. הוא יהודי מעניין – ירושלמי 'מקורי' עם כל הירושלמיות המכילה, המקבלת, מצד שני יש בו גם צדיקות רבה והוא תלמיד חכם גדול.

אספר לכם 'וורט' שאמר לי ומאפיין אותו: אנו אומרים בתפילת נעילה - 'פתח לנו בנעילת שער', וכולם הלא מפחדים שהנה הנה השער עומד להיסגר. אבל הוא אמר: אני לא מפחד, רבונו של עולם, אתה רוצה לסגור תסגור, אבל אני בצד שלך, אני בפנים.

דמות נוספת, 'ירושלמית' גם כן, הרב גמליאל רבינוביץ ראש ישיבת המקובלים 'שער השמים', שזו קבלה משמעותית. אישיות מלאת שמחה, חי את הקדוש ברוך הוא.

האם היית משנה משהו בבית הכנסת?

אילו זה היה תלוי בי, הייתי מוסיף יותר שמחה. אם היה בידי הייתי דואג שירקדו יותר בקבלת שבת, שיפעלו קצת יותר  עם הנשמה, ולא כמן אדם שבא למלא את חובתו וללכת. אדם מבחינתי מגיע לבית הכנסת כדי לטעון מצברים.

ניגון או זמירה מיוחדת בבית הכנסת?

יש הרבה שירים שאני אוהב וקשה לי לבחור, אבל אם אקח אחד מהבולטים שאני אוהב, זה י-ה ריבון עלם של מרדכי בן דוד הישן, זה עוד הופיע בתקליט. מדובר בלחן גאוני, שהלחין אותו ענק הזמר החסידי, לא נס ליחו של השיר הזה, מצד אחד דובר בלחן גאוני כאמור, אבל מצד שני הופא פשוט מאד. 

שאלון קצר [תשובה במשפט]

ליד מי היית רוצה לשבת בבית הכנסת? ובקידוש?

 

רבי שלמה קרליבך.

 

ארק או הערינג?

 

הערינג

 

איזה עלון שבת לא תפספס?

 

אין כזה, אני לא כל כך קורא. הייתי רוצה לקרא חלק מהעלונים של הציבור הדתיים לאומים אבל הם לא תמיד מגיעים אלינו.

 

סליחות ספרדי או אשכנזי?

 

הבעייה שלא תמיד יש לי זמן, אבל אני מאד אוהב את הנוסח של רבי שלמה קרליבך, אז אם סליחות – סליחות של רבי שלמה. 

יצחק בטאט [38], הוא אמן קליגרפי צעיר שמצליח לשלב בין הכישרון הטבעי שלו, למסורת וליודאיקה המתאימה לבתי כנסת.

בטאט נולד בבת ים ובצעירותו למד כתיבת סת"ם. במשך מספר חדשים עסק בכיתב מגילות ומזוזות, אך מהר מאד הבין כי הוא נמשך לאמנות, לכתיבה היפה.

 

איך גילית את זה?

"תמיד אהבתי את הנושא של יודאיקה. הייתי הולך בצפת בסימטאות ומסתכל במשך שעות על פריטים יהודיים בסגנונות ייחודיים.

"כך למשל, ראיתי בצפת כתיבה קליגרפית יפהפיה על קלף של תפילת 'אשת חיל' שמקבלת צורה של אשה, או פרק תהלים מדוד המלך בצורה של נבל".

העובדה שניתן לייצר מאותיות ציור, מצאה חן בעיניו של הסופר הצעיר, "היה בזה גם ענין רגשי יהודי שנגע לי בלב", והוא חיפש היכן ניתן להשיג 'שבלונות', ודפוסים מן הסוג הזה.

כך הוא הגיע למכון אור הסופר שמתמחה בדברים הללו. הוא רכש ממנו מספר שבלונות – שקפים מוכנים והחל לעבוד.

 

איך מתבצעת העבודה?

"כדי לייצר מוצר מושלם חייבים לעבוד עם שולחן אור. מדובר בשולחן רגיל שבמרכזו ישנה זכוכית עבה, ובתוכה מותקנת מנורת פלורוסנט. את השקף מניחים על הזכוכית, ומעליו את הקלף. האור חודר דרך הקלף ודרך השקף, וכך ניתן להעתיק את התבנית שמצויירת על גבי השקף. מאחר שמדובר בעבודה שחייבת להיות מדוייקת וסימטרית, ישנה חשיבות רבה לעבודה עם שולחן אור ועם שקף מדוייק". 

בשולחן אור משתמשים גם סופרים רגילים, מספר בטאט, שכן הדבר מסייע להם לא לדלג על אות אחת מן המזוזה או ספר התורה – תופעה שמתרחשת לעתים ועלולה לפסול את כל העבודה.

העבודה אורכת מספר שעות, ובסיומה, נלקח הקלף שעליו התפילה או הברכה המוגמרת למיסגור. ישנם מספר סוגי מסגורים: מסגור אמנותי, מסגור פשוט, מסגור של זכוכית כפולה הנחשב לאיכותי במיוחד שכן מדובר בזכוכית 'מט' שנותנת אפקט מאד מרשים.

 

מה יש ברפרטואר שעשוי להתאים לבית כנסת?

"בשקפים אותם אני כאמור רוכש מ'אור הסופר', ניתן לייצר דברים רבים המתאימים לבית הכנסת", אומר בטאט, "הנה רשימה חלקית":

מודים דרבנן.

ברכת כהנים [עגול].

פרק תהלים למנצח במגוון צורות.

ברכת אשר יצר.

מגילת שיר השירים בצורה של מגן דוד.

תפילת נשמת כל חי בצורה של נבל.

תפילת פיטום הקטורת בשלל צורות.

תפילת חנה .

עלינו לשבח.

תפילה למוצאי שבת.

קדיש.

בריך שמיה בצורה של כתר.

מי שברך לחילי צה"ל.

תיקון הכללי.

 

יצחק בטאט, כתיבה קליגראפית, טל: 0504189903

 

רבי יצחק זר הוא זה שמשך את מרן הגר"ע יוסף למסור שיעורים בבית הכנסת הספרדי לעולי משהד בבני ברק, ומדוע ספג רבי יצחק סטירה על פניו מאחד השומעים?

רבי יצחק זר ז"ל היה יליד פרס שעלה לארץ לאחר רדיפות קשות של הקג"ב בברית המועצות, והשתקע בבני ברק. תאריך פטירתו יחול בעוד מספר ימים – ט באלול.

רבי יצחק היה ממייסדיו הראשונים של בית הכנסת הספרדי הראשון לעולי אנוסי משהד בבני ברק. כאשר אמו נפטרה רצה לייסד שיעור תורה במקום והוא פגש בנהגו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל רבי שלמה זביחי נ"י. שאמר לו: תשמע, מרן מוסר שיעורים בתל אביב בשכונת התקווה בבית הכנסת רשב"י, בא לשם ואחרי השיעור תזמין אותו לבית הכנסת שלכם.

רבי יצחק הגיע לרשב"י בתל אביב ומספר שאי אפשר היה לתאר את התרוממות הרוח והמתיקות שחשו השומעים. הוא ניגש לרב שכיהן אז כרבה הראשי של תל אביב וביקש ממנו למסור שיעורים אצלם בבית הכנסת. הרב הסכים על אתר וכבר שבוע לאחר מכן החל למסור שיעורים בבית הכנסת לעולי משהד. מאוחר יותר ביקש הרב להעביר את השיעורים למוצאי שבת.

הרב עובדיה יוסף היה כידוע פוסק ומחדש גדול בהלכה, ולעיתים פסיקותיו לא נשאו חן בעיני אי אילו שומעים. הוא רומם את שיטת הבית יוסף והאריך בדיני היתר המכירה. לפעמים היו מגיעים אנשים שהיו מנסים לקנטר את הרב בשיעוריו אך רבי יצחק מייסד בית הכנסת גונן על הרב ודחה אותם.

באחד הפעמים הגיע לבית הכנסת צעיר ספרדי שחזר בתשובה בזכותו של רבי יצחק, וכששמע שמרן חולק לחלוטין על החזון איש הרים את קולו ואמר כי לא ייתכן שבעירו של החזון איש יצאו נגד דעתו.

על עף שניסו להסביר לו כי כך היא דרכה של תורה, וכי אם חולקים על הרמב"ם ועל הבית יוסף שהם 'המרא דאתרא' של ארץ ישראל אז מותר גם כנגד רבנים אחרים, שכן בתורה אין משוא פנים.

אלא שהדברים לא פעלו את פעולתם והאיש המשיך לדבר כנגד הרב. בסופו של דבר אמר לו רבי יצחק "מה לאברך צעיר ללמד את הרב"? הלה שלח את ידו בגאווה וסטר על פניו של רבי יצחק ששתק, וקיבל בדומיה את הדין.

מאוחר יותר, כשהמפריעים המשיכו נאלץ רבי יצחק להזמין קצין במשטרה שישלח שוטרים שיאבטחו את שיעוריו של הרב. קשה להאמין, אך באותם ימים, היו גורמים שהתנגדו ברמה כזו לרב עובדיה יוסף. ברבות השנים הפך הרב לרבן של ישראל וכולם נוכחו בגדולתו.

נכתב על ידי רבי אלון חאמי ופורסם גם בגליון 'כנישתא'. 

בפרק הקודם עסקנו בד"ח השכר ובחובת הדיווח, אציין נקודה נוספת שנשמטה ממנו: לעיתים מקבלים העמותות תרומה מיישות מדינית זרה. הדבר רלוונטי במיוחד בבתי כנסת, שלפעמים נעזרים בגורמים מדיניים מחו"ל, למשל בית כנסת משוחזר, ארון קודש משוחזר וכן הלאה.

במקרה כזה יש לפרט בדו"ח הכספי את התרומה תחת פרק מיוחד הנושא את השם "תרומות מישות מדינית זרה".

 

מדוע? מפני מה יש לדווח באופן הזה?

במקרים רבים פעילות הארגונים והעמותות השונות, עלולות לפגוע בריבונותה של המדינה, תוך ניצול מימון זר להשקפה פוליטית סמויה. הפעילות של המזגר השלישי, כלומר של הפילנתרופיה בהיעדר מנגנוני פיקוח ושקיפות מתאימים, פותח פתח לשחיתות ולניצול מטרות פסולות עד לרמה של מימון טרור והלבנות הון.

 

יחד עם זאת הצעות החוק סביב חובת הדיווח או אפילו הגבלות התרומות מישות מדינית זרה כפי שניסו גורמים שונים בכנסת לקדם לא מצאה חן בעיני ארגוני זכויות אדםוכפי שמספר אתר העמותה: האגודה פנתה לוועדת השרים לחקיקה וליועץ המשפטי לממשלה: שתי הצעות החוק שיובאו לדיון בוועדת השרים הן חלק מניסיון נרחב בהרבה לפגוע בפעילותם של ארגוני זכויות אדם וארגונים לשינוי חברתי שהאג'נדה שלהם ו/או פעילותם אינה נושאת חן בעיני ח"כים ו/או שרים שונים בעת הזאת. בדמוקרטיה אסור להצר פעילות פוליטית, חברתית ואחרת על פי השקפת העולם הפוליטית, הדתית או החברתית של חלק מהאוכלוסייה במדינה, תוך ניצול הכוח הפוליטי של קבוצה זו בעת נתונה.

 

האם בית כנסת עשוי להיות מקור למימון פעולות טרור? התשובה בהחלט כן. עבריינים שמסוגלים לנצל גם מקום קדוש לצורך פעולות נפשעו לא פסו מן העולם, ובית כנסת אינו שונה מכל עמותה אחרת בעניין זה.

 

ב- 2011 תוקן החוק וזה הוא לשונו: נתמך שקיבל תרומה מישות מדינית זרה, יגיש לרשם, בתוך שבוע מתום אותו רבעון שבו התקבלה התרומה, דוח בטופס מקוון שיקבע שר המשפטים (להלן - דוח רבעוני) ובו יפורטו -

1. זהות נותן התרומה.

2. סכום התרומה.

3. מטרות התרומה או ייעודה;

4. התנאים לתרומה, לרבות ההתחייבויות שנתן הנתמך לישות המדינית הזרה בנוגע לתרומה, בעל פה או בכתב, במישרין או בעקיפין, אם יש כאלה.

 

חובת הדיווח קיימת בעמותות שמחזורן השנתי עולה על 300000 ₪.

קישור לטופס דו"ח תרומות שנתקבלו מישות מדינית זרה.

 

נקודה חשובה נוספת היא הפרדה בין הוצאות ופעילות לבין הוצאות המשוייכות להנהלה, כלומר ההוצאות הלגיטימיות של ההנהלה נדרשות להיות מפורטות בנפרד מההוצאות השוטפות של פעילות העמותה [בנושא זה ארחיב בפרקים הבאים ב"ה].

פרט חשוב לכל עמותה ובטח גם לבתי כנסת: כל תרומה שהיא למעלה מ- 20000 ₪ [למשל תרומה לקניית ספר תורה] נדרשת להיות מפורטת עם שמו המלא של התורם. ההגבלה הזו מבוטלת רק כאשר ניתן אישור מיוחד לכך מרשם העמותות.