בית כנסת ובית מדרש וההבדלים ביניהם
- פרטים
- קטגוריה: מדור היסטורי
- פורסם בשלישי, 02 יוני 2009 20:45
- נכתב על ידי אלי ארדיקוביץ
בית הכנסת ובית המדרש נתפסו תמיד כמוסד אקוויוולנטי. אמנם מסתבר, כי במחקר ההיסטורי תפקידיהם, צרכיהם, ויחסי הגומלין ביניהם לא היו תמיד זהים.
ראשית נברר, מילולית, את משמעות השמות הללו.
בי כנישתא או בעברית בית כנסת, הוא הבית שבו מתכנסים (לצרכים מסויים שיפורטו בהמשך).
בי מדרשא או בעברית בית מדרש, הוא הבית שבו דורשים (לימוד התורה שבל פה קרוי מדרש על שם שיטת הלימוד הפרושית (בי"ג מדות התורה נדרשת).
המקורות התלמודיים שיש בידינו רובם ככולם מבחינים בין בית הכנסת לבין בית המדרש .
על פי התלמוד הבבלי במסכת מגילה, בית הכנסת הוא מקום שמגדלים בו תפילה (=מתפללים בו), ובית המדרש – מקום שמגדלים בו תורה (=מקום שלומדים בו תורה).
לעומת זאת במקורות הארכיאולוגיים נעדרת הימצאות של בתי מדרש מלבד אחד של רבי אליעזר הקפר, מה שמעלה את ההשערה כי בית המדרש לא היה מוסד שונה שהתקיים בנפרד מבית הכנסת אלא היה חלק מפעילות בית הכנסת .
הבעיה הניצבת בפני החוקר המודרני היא, להסביר את ההבדל הגדול בין התמונה שמשתקפת מהמקורות התלמודיים שמהם עולה בפשטות כי המדובר בשני מוסדות נפרדים שהתקיימו זה לצד זה, לבין הממצאים הארכיאולוגיים ששם כאמור משתמע כי לא התקיים מוסד עצמאי של בית מדרש.
מספר פתרונות מגוונים הוצעו במחקר ההיסטורי:
ג. ההיסטוריון היטנמייסטר מציע אכן לראות בבית הכנסת ובית המדרש מקום אחד ששימש לתפילה ולהוראה בניגוד לעדויות התלמודיות. לעיתים היו בית המדרש ובית הכנסת באותו המבנה ממש, ועיתים היה בית המדרש קובע לו מקום לעצמו בחדר קטן בצד בית הכנסת. העדויות התלמודיות צריכות להתפרש לגישה זו, או כויכוח אקדמי ביסודו שלא שיקף את המציאות, או שמדובר בהתפתחות היסטורית, כלומר בתחילה התקיימו שני המוסדות זה לצד זה ובשלב מאוחר יותר התמזגו.
מכל מקום תורף הטיעון המרכזי של היטנמייסטר הוא כי בית המדרש אינו מוסד לעצמו אלא חלק מבית הכנסת. (כסיוע לדבריו הוא מסתמך על מקורות תלמודיים שמהם עולה כי התקיימו דרשות בבית הכנסת, אקט השייך לכאורה ל'בית המדרש').
תפקיד בית הכנסת לפי תפיסה זו היה דתי ושימש לתפילה, ולצורך קהילתי- חברתי. בתי הכנסת שימשו גם בתי אירוח למבקרים בבתי הכנסת, ובהם הכריזו על אבידות, עסקו בענייני ציבור, ועוד כיוצא באלה. בנוסף בית הכנסת שימש גם כבית דין ומקום הוראה (שוב, כבית מדרש למעשה ).
ש. ספראי ממשיך ומבחין בין ההלכה שמשקפת אידיאל לבין המציאות שלא בהכרח הייתה כך, אך הוא אינו קובע מסמרות בשאלה הספציפית אודות בתי המדרש.
ישנה גישה נוספת הממשיכה בדרך זו ומעלה הצעה אחרת ולפיה אפשר כי ההגדרה 'בית המדרש' אינה מתייחסת למבנה, אלא לפעילות הלימוד, ובמלים אחרות: 'בית מדרש' משמעותו היא הפעילות הלימודית [=מדרש] ולא מציאות היסטורית.
לאבחנה סמנטית זו, מילא איפא בית הכנסת שלשה תפקידים [מלבד ההתכנסוות לצורך התפילה כמובן]:
א.בית ספר לילדים צעירים (בנים בלבד)
ב.דרשה לציבור הרחב, שנישאה בשבת, כחלק או כהמשך לתפילה.
ג.חלק מהתכנסויות הלימוד (מדרש)התקיימו בבית הכנסת.
ישנם הצעות וגישות נוספות לסוגיא זו, ואי"ה ניגע בהם בגליונות הבאים.
הכותב הוא בוגר החוג להיסטוריה כללית של האוניברסיטה הפתוחה
ובעל תואר ראשון במדעי הרוח
בתמונה: בית מדרש. צילום אליהו קובין